זוכרים את מכתב ההתראה של הנציבות כנגד עיריית אשקלון על הנגשת גני השעשועים בעיר? אז זהו, שעיריית אשקלון עד היום לא הנגישה את גני השעשועים בעיר.
לכל אדם מגיעה הזכות לחיות בשוויון, כבוד, נוחות ועצמאות. גם לאוכלוסיית אנשים עם מוגבלות מגיעה זכות זו, גם להם מגיע לחיות חיים נורמאליים. על מנת להצליח להגשים מטרה זו נדרש קיומם של הסדרי נגישות, שיאפשרו לאוכלוסיית אנשים עם מוגבלות להגיע ליעדם, ולאפשר את השתתפותם והשתלבותם בחברה באופן שוויוני, מכובד ובמקסימום עצמאות.
הזכות הבסיסית לשוויון במשך שנים זכתה להתעלמות מוחלטת של הרשות המקומית, ההזנחה ורעות הלב של כלל ההנהגות הביאו את המחוקק לקבוע בחוק את חוק הנגישות, מה שהיה צריך להיעשות על פי צו המוסר למען אוכלוסיות מוגבלות נקבע כיום בחיקוק. ככה בפוליטיקה, המוגבלים לא מגיעים לקלפי, אז למה בכלל להשקיע?
עבור ילדים נכים ובעלי צרכים מיוחדים, משחק בגן שעשועים, גלישה במגלשה או השתובבות בקרוסלה הם בגדר חלום רחוק ובלתי מושג. ילדים עם צרכים מיוחדים בעיר זכאים מקסימום להתייצב במקלט עם מינימום אמצעים בכדי לקרוא למקום מועדון. מחשבה מעמיקה על שעות הפנאי ועל ההורים אשר קורסים תחת נטל גידול ילד/ה, עם נכויות או מוגבלות אינה קיימת. לפעמים יש מחשבה מקומית או חד פעמית של הרשות לצרכים של הילדים המיוחדים, אך לרוב פוטרים הם את עצמם מלהמשיך לטפל בעניין.
החיים לצד ילד נכה מוגבל או בעל צרכים מיוחדים הנו מאתגר, בורא עולם לדעתי נתן את הזכות להיות הורה לילד/ה מיוחד רק לחזקים שבינינו. אך זה שההורים חזקים אינו פוטר את הרשות כאחראית גם על קיום הצרכים של האוכלוסייה המיוחדת. הרשות המקומית מעת לעת ומתמונה לתמונה מעלה הבטחה כזו או אחרת לטובת המיוחדים, כך היה עם המרכז הרב תכליתי, הבטחות, כספים צבועים, הודעה קבל עם ועדה כי אוטוטו מתחילים לבנות ו……. כלום.
ההורים והארגונים פנו פעמים רבות לרשות בכדי לקבל את הזכות הבסיסית לשוויון בהקמת גן שעשועים. הזכות הבסיסית אותה אנו כלל ההורים עושים כעניין שבשגרה והיא להוציא את הילד/ה לאחר שעות הלימודים אל גן השעשועים בצהריי היום. מסובך? ממש לא.
אז מדוע שזכות זו לא תהיה מנת חלקם של המיוחדים?
כסף, אין כסף. זה הטיעון ששומעים ההורים מאת הרשות, אין כסף לסיוע ואין כסף להקמת גן שעשועים. הרשות הגדילה ופטרה את עצמה עם הבטחה לקיים מתקן מונגש בגן שעשועים לטובת הכלל. ככל הנראה המוגבלים האמתיים פוקדים את הקומה הרביעית. האם מתקן אחד או שניים מספק? האם נעשתה בכלל התייחסות לדרך שתהייה מונגשת עד המתקן? האם בכלל נשאלו ההורים אם מעדיפים הם גן שעשועים מונגש אחד או בתפזורת? ככה זה שיש למנהיגים שלנו מונופול על השכל והם "יודעים" יותר טוב מההורים עצמם מה צריך.
אם היה מי ממנהלי העיר שואל את ההורים, היה מגלה במהרה כי מחויב הוא להקים גן שעשועים מרוכז. הורים לילדים מיוחדים מעדיפים להימנע ממבטים שונים של חסרי הבנה, של ביטויים והעלבות של ילדים ושל סיכון פיזי בהשתובבות של כלל הילדים. אך את מה שעדיין לא הפנימו בעיר, קיימו כבר ערים אחרות, כולל שדרות. ככה זה שהכל בשלוף כי אין זמן וכבר בחירות.
בערים אלו הבינו מנהלי העיר את הצורך הבסיסי והמוסרי לדאוג לילדים עם צרכים מיוחדים, לנכים ושאר בעלי מוגבלויות. יש ערים שהגדילו ראש והקימו ממש פארק למוגבלים ובעלי צרכים מיוחדים כמו ברעננה. עזבו צקצוקי לשון של עיר חזקה, ברעננה ביחד עם תורמים הקימו פארק מונגש עם הפעלות אשר מושך אליו משפחות מאזור השרון רבתי, תחשבו על ההכנסות והתדמית לעיר. סליחה מכובדי שהגזמתי בדרישה למחשבה.
ראש העיר, זה שהנציבות ירדה לך מהצוואר לא אומר שאתה יכול להתעלם מחובתך. קח החלטה ותנגיש את גני השעשועים, לא צריך להיות רעננה, תתחיל כדוגמת שדרות ורחובות. ואם בשיקולי בחירות עסקינן, יהיה זה רווח נקי שלך מקיר לקיר. גם אם לא תבחר לעוד קדנציה, תמיד יזכרו בעיר וגם בשמים כי את גן השעשועים המונגש בעיר אתה בנית.
גני שעשועים לא מונגשים:
זוכרים את מכתב ההתראה של הנציבות כנגד עיריית אשקלון על הנגשת גני השעשועים בעיר? אז זהו, שעיריית אשקלון עד היום לא הנגישה את גני השעשועים בעיר.
לכל אדם מגיעה הזכות לחיות בשוויון, כבוד, נוחות ועצמאות. גם לאוכלוסיית אנשים עם מוגבלות מגיעה זכות זו, גם להם מגיע לחיות חיים נורמאליים. על מנת להצליח להגשים מטרה זו נדרש קיומם של הסדרי נגישות, שיאפשרו לאוכלוסיית אנשים עם מוגבלות להגיע ליעדם, ולאפשר את השתתפותם והשתלבותם בחברה באופן שוויוני, מכובד ובמקסימום עצמאות.
הזכות הבסיסית לשוויון במשך שנים זכתה להתעלמות מוחלטת של הרשות המקומית, ההזנחה ורעות הלב של כלל ההנהגות הביאו את המחוקק לקבוע בחוק את חוק הנגישות, מה שהיה צריך להיעשות על פי צו המוסר למען אוכלוסיות מוגבלות נקבע כיום בחיקוק. ככה בפוליטיקה, המוגבלים לא מגיעים לקלפי, אז למה בכלל להשקיע?
עבור ילדים נכים ובעלי צרכים מיוחדים, משחק בגן שעשועים, גלישה במגלשה או השתובבות בקרוסלה הם בגדר חלום רחוק ובלתי מושג. ילדים עם צרכים מיוחדים בעיר זכאים מקסימום להתייצב במקלט עם מינימום אמצעים בכדי לקרוא למקום מועדון. מחשבה מעמיקה על שעות הפנאי ועל ההורים אשר קורסים תחת נטל גידול ילד/ה, עם נכויות או מוגבלות אינה קיימת. לפעמים יש מחשבה מקומית או חד פעמית של הרשות לצרכים של הילדים המיוחדים, אך לרוב פוטרים הם את עצמם מלהמשיך לטפל בעניין.
החיים לצד ילד נכה מוגבל או בעל צרכים מיוחדים הנו מאתגר, בורא עולם לדעתי נתן את הזכות להיות הורה לילד/ה מיוחד רק לחזקים שבינינו. אך זה שההורים חזקים אינו פוטר את הרשות כאחראית גם על קיום הצרכים של האוכלוסייה המיוחדת. הרשות המקומית מעת לעת ומתמונה לתמונה מעלה הבטחה כזו או אחרת לטובת המיוחדים, כך היה עם המרכז הרב תכליתי, הבטחות, כספים צבועים, הודעה קבל עם ועדה כי אוטוטו מתחילים לבנות ו……. כלום.
ההורים והארגונים פנו פעמים רבות לרשות בכדי לקבל את הזכות הבסיסית לשוויון בהקמת גן שעשועים. הזכות הבסיסית אותה אנו כלל ההורים עושים כעניין שבשגרה והיא להוציא את הילד/ה לאחר שעות הלימודים אל גן השעשועים בצהריי היום. מסובך? ממש לא.
אז מדוע שזכות זו לא תהיה מנת חלקם של המיוחדים?
כסף, אין כסף. זה הטיעון ששומעים ההורים מאת הרשות, אין כסף לסיוע ואין כסף להקמת גן שעשועים. הרשות הגדילה ופטרה את עצמה עם הבטחה לקיים מתקן מונגש בגן שעשועים לטובת הכלל. ככל הנראה המוגבלים האמתיים פוקדים את הקומה הרביעית. האם מתקן אחד או שניים מספק? האם נעשתה בכלל התייחסות לדרך שתהייה מונגשת עד המתקן? האם בכלל נשאלו ההורים אם מעדיפים הם גן שעשועים מונגש אחד או בתפזורת? ככה זה שיש למנהיגים שלנו מונופול על השכל והם "יודעים" יותר טוב מההורים עצמם מה צריך.
אם היה מי ממנהלי העיר שואל את ההורים, היה מגלה במהרה כי מחויב הוא להקים גן שעשועים מרוכז. הורים לילדים מיוחדים מעדיפים להימנע ממבטים שונים של חסרי הבנה, של ביטויים והעלבות של ילדים ושל סיכון פיזי בהשתובבות של כלל הילדים. אך את מה שעדיין לא הפנימו בעיר, קיימו כבר ערים אחרות, כולל שדרות. ככה זה שהכל בשלוף כי אין זמן וכבר בחירות.
בערים אלו הבינו מנהלי העיר את הצורך הבסיסי והמוסרי לדאוג לילדים עם צרכים מיוחדים, לנכים ושאר בעלי מוגבלויות. יש ערים שהגדילו ראש והקימו ממש פארק למוגבלים ובעלי צרכים מיוחדים כמו ברעננה. עזבו צקצוקי לשון של עיר חזקה, ברעננה ביחד עם תורמים הקימו פארק מונגש עם הפעלות אשר מושך אליו משפחות מאזור השרון רבתי, תחשבו על ההכנסות והתדמית לעיר. סליחה מכובדי שהגזמתי בדרישה למחשבה.
ראש העיר , מצא רגע של שקט, הרי אתה מכיר את האנשים, אתה מכיר גם את ההנהגה. אתה מודע לבעיות שהביאו לפתחך לא מהיום, קח החלטה ותקים גן שעשועים נגיש למיוחדים, לא צריך להיות רעננה, תתחיל כדוגמת שדרות ורחובות. ואם בשיקולי בחירות עסקינן, יהיה זה רווח נקי שלך מקיר לקיר. גם אן לא תבחר לעוד קדנציה, תמיד יזכרו בעיר וגם בשמים כי את גן השעשועים המונגש בעיר אתה בנית.