רגע לפני כינוס ועדת בניין ערים ושמיעת התנגדויות התושבים, היזם יואל דוידי מגיב להתנגדויות התושבים ומבהיר: "תוצאה של הסתה על ידי גורמים אינטרסנטיים"
"ההתנגדות לתוכנית הינה תוצאה של חוסר הבנה או חוסר היכרות עם הפרוייקט", כך אומר השבוע היזם יואל דוידי בעניין מגרש 802 לו הוגשו התנגדויות על ידי תושבים הגרים באזור, "הבקשה להקמת מבני מגורים ומסחר הינה על פי תוכנית בניין עיר שפורסמה כבר בשנת 1976".
פרוייקט המגורים שעתיד לקום בשדרות ירושלים, עורר בשבועות האחרונים סערה ובשבוע הבא תתכנס ועדת בניין ערים של עיריית אשקלון, לדון בהתנגדויות התושבים.
כעת, ורגע לפני שהועדה תשמע את התושבים ותציג את הצד שלה לאישור הפרוייקט, מגיעה תגובתו של היזם, יואל דוידי.
לטענת המתנגדים לאישור הפרוייקט, התב"ע אינה מאפשרת הקמת בנייני מגורים אך הנושא נבחן בעבר מספר פעמים על ידי היועצים המשפטיים של עיריית אשקלון, עו"ד אילנה מרכוס ועו"ד שחר בן עמי וכן על ידי מהנדסת העיר, ויקטוריה ברנגל, שהסכימו כי בניית המגורים מותרת על פי התב"ע.
עוד טענו המתנגדים כי אישור הפרוייקט יהווה החמרה לצפיפות במגרש אלא שמבחינת הנתונים עולה כי במגרש המדובר, שמחולק לשלושה חלקים, ישנן זכויות לבניית 255 יחידות דיור.
בפועל נבנו על הקרקע המדוברת עד כה 180 יחידות והבקשה של היזם דוידי היא לבנות 52 יחידות דיור כשבסך הכל מדובר ב-23 יחידות דיור פחות מהמותר.
המתנגדים טוענים כי דוידי מתכוון להקים במקום מרכז מסחרי נוסף אלא שהיזם לא מתכונן לבנות מרכז מסחרי אלא רק חזית מסחרית מצומצמת שאושרה על פי התוכניות.
אחת הדרישות הפחות הגיוניות של המתנגדים היא לשנות את ייעוד השטח לשטח ציבורי אלא שמדובר בקרקע בבעלות פרטית עליה ישנן זכויות בניה.
המתנגדים טענו כי תהיה במקום מצוקת חניה אלא שהיזם בונה על פי תוכנית בתוקף ויתרה מכך, אינו מממש את כל זכויותיו לבניית מגורים.
טענה נוספת שעלתה היא חסימת הנוף לים אך מבחינת העובדות, היא אינה עולה בקנה אחד עם המצב הקיים היום. כאמור על הקרקע המדוברת שמחולקת לשלושה יזמים שונים, נבנו עד כה שני בניינים בני 17 קומות, שני בניינים בני 8 קומות (שוויצריה הקטנה) ועתידים לקום שני בניינים בני 9 קומות של דוידי. על פי התב"ע המאושרת משנת 1976, במקום קיימים זכויות בניה לכל המגרש והתב"ע של המתחם המתנגד בבלפור, אושרה רק בשנת 1998.
בדיונים שנערכו בבית המשפט בעניין הקרקע, הצהירה העירייה כי שמרה על הזכויות במגרש הדרומי על פי הזכות הקניינית של חברת דוידי. חברת ברנע נכסים וחברת רון קול שהיו בעלות החלק הצפוני והמרכזי הצהירו בבית משפט שאכן נותרו הזכויות הקנייניות לטובת חברת ד.י דוידי השקעות בנדל"ן בע"מ.
ההיסטוריה של מגרש המריבה
בשנת 1976 פורסמה תוכנית שקבעה שבמגרש 802 יוקמו 255 יחידות דיור. בתוכנית נכתב כי על כל המגרש יבנו בנייני מגורים ומסחר.
בשנת 2008 ביקשה חברת בריא בנייה ופיתוח בע"מ לבנות על החלק הדרומי של המגרש, 2 בנייני מגורים בני 10 קומות. הבקשה נדחתה מאחר והועדה לבניין ערים ביקשה לקבל תוכנית בינוי למגרש כולו שכאמור מחולק בין שלושה יזמים שונים. בחוות הדעת של היועמ"שית המכהנת בזמנו, עו"ד אילנה מרכוס נכתב כי התוכנית מאפשרת בנייה למטרת מגורים בכל הקומות ובכל המגרש אך הבקשה לא אושרה מאחר והיזם לא השלים את הגשת תכנית הבינוי.
בשנת 2014 הוגשה בקשה להקמת המרכז המסחרי החדש שנפתח לאחרונה בברנע ושני מגדלי מגורים על ידי חברת ברנע נכסים ורפאל חסן. מהות הבקשה הייתה הקמת מבנה מסחרי ומגורים בפינת שד' ירושלים-קדש. הועדה דחתה את הבקשה וכתבה כי "יש לדחות את הבקשה מאחר ואינה מתאימה לתוכנית הבינוי".
כעבור מספר חודשים, החליטה העירייה להתגמש וכשרפי חסן חזר עם הבקשה לבנות את המגדלים והמרכז המסחרי, הוחלט בועדה לאשר את תוכנית הבינוי החלקית, למרות ההתנגדות הנחרצת בעבר. הסיבות לשינוי הגישה של הועדה המקומית, לא ברורות עד היום.
בשנת 2017, במסגרת ערר שהגישה חברת ד.י דוידי השקעות בנדל"ן בע"מ על הוצאת היתר בניה לחברת ברנע נכסים, יו"ר הועדה כתב: "ניתן לבקר את התנהלות הוועדה המקומית כאשר אישרה תוכנת בינוי חלקית ובניגוד לעמדתה המשפטית הקודמת…אף אם העמדה המשפטית –תכנונית … היא עמדה סבירה הרי בהקשרים מעין אלה יש חשיבות רבה לעמדה עקבית".
לקראת כינוס הועדה ושמיעת ההתנגדויות, אמר דוידי: "מדובר במגרש פרטי שנרכש על ידי כבר לפני עשור עם זכויות קנייניות, ולא ביקשתי תוספת זכויות מעבר למאושר בתב"ע. חלק מההתנגדויות הן תוצאה של הסתה על ידי גורמים אינטרסנטיים ממניעים שונים. אני מקווה ומאמין שלאחר הצגת הפרוייקט בוועדה, הנושא יתבהר לכולם".