ערב פיזורה של הכנסת ניתנה החלטה 658 שהרחיבה את החלטה 4856 מפברואר 20 בעניין חיזוק אשקלון. חלפו שנתיים מאז ורק 28% מהחלטות הממשלה בוצעו. את ראש העיר תומר גלאם לא תראו זועק לקבל את היתרה, הוא מסתפק בפייס ובהודעה לעיתונות. מתוך 14 סעיפים שיועדו לביצוע, 4 סעיפים יושמו במלואם.
בשנים האחרונות חלה הסלמה בעומס הביטחוני בעיר אשקלון, הנמצאת כ־14 ק"מ מרצועת עזה. לטענת גורמים במערכת הביטחון, הפכה אשקלון למטרה מועדפת על ארגוני הטרור ברצועה ובתקופה האחרונה, אשקלון נתונה תחת מנעד רחב יותר של איומים — ירי רקטות, חדירה ימית וחדירה אווירית. החלטת ממשלה 4856 אשר עניינה "תכנית סיוע לאשקלון בשל המצב הביטחוני" התקבלה בפברואר 2020 .בהחלטה נקבע בין היתר, כי יש להקצות כספים למימון הוצאותיה הביטחוניות של העיר, ולצורך היערכות לחירום. בהמשך לה, התקבלה בדצמבר 2020 החלטת ממשלה 658 ,אשר עניינה "תכנית לחיזוק העיר אשקלון ותיקון החלטות ממשלה". בחינת החלטת הממשלה, למעלה משנתיים לאחר שהתקבלה לא באמת השתנו הנסיבות וההבטחות. בעקבות סבב הלחימה במבצע "שומר החומות", אושרה הצעת חוק בוועדה המסדרת בכנסת, למתן הטבות מס לתושבי אשקלון שגם ממנה ירד ראש העיר ואת האשמה מנסה הוא לטפול ביו"ר וועדת הכספים אלכס קושניר, אשקלוני שמהווה איום על המשך הקדנציה שלו.
הדו"ח מתייחס לעבודת העירייה כמי שלא יודעת לקיים את ההליכים לביצוע ההחלטות. כעולה בדוח במספר סעיפים, ניכר כי הליכי האישור הבירוקרטיים הכרוכים בהוצאה לפועל של פרויקטים ברשות המקומית אשקלון סרבלו ועיכבו את יישום סעיפי ההחלטה. למשל, עולה מתגובת משרד העבודה והרווחה שהועברו עוד בשנת 2016 תקציבים לעיריית אשקלון, אשר לא מומשו בפועל. לא התקבל מענה קונקרטי ביחס לכך מעיריית אשקלון. בנוסף, למרות העברת התקציב במלואו על־ידי המשרד להגנת הסביבה, הקמת המרכזים לטיפול בפסולת וגזם ממתינים להליכי מכרז וביצוע. הדבר דומה גם ביחס להקמת מערך המצלמות בעיר, שם הפרויקט ממתין לאישור ההתקנה בדיון בפורום בראשות מנכ"ל העירייה, וכן הקמת הגדר לאזור התעשייה הדרומי באשקלון, שם התקציב טרם הועבר. בפועל משום היותו פרויקט מורכב עבור הרשות, הדורש תיאום ואישורים מנהליים, הנדסיים וביטחוניים, תוך פיקוח החברה הכלכלית.
כעולה בדוח במספר סעיפים, ניכר כי הליכי האישור הבירוקרטיים הכרוכים בהוצאה לפועל של פרויקטים ברשות המקומית אשקלון סרבלו ועיכבו את יישום סעיפי ההחלטה. למשל, עולה מתגובת משרד העבודה והרווחה שהועברו בעבר עוד בשנת 2016 תקציבים לעיריית אשקלון, אשר לא מומשו בפועל. בנוסף, למרות העברת התקציב במלואו על־ידי המשרד להגנת הסביבה, הקמת המרכזים לטיפול בפסולת וגזם ממתינים להליכי מכרז וביצוע. הדבר דומה גם ביחס להקמת מערך המצלמות בעיר, שם הפרויקט ממתין לאישור ההתקנה בדיון בפורום בראשות מנכ"ל העירייה, וכן הקמת הגדר לאזור התעשייה הדרומי באשקלון, שם התקציב טרם הועבר בפועל משום היותו פרויקט מורכב עבור הרשות, הדורש תיאום ואישורים מנהליים, הנדסיים וביטחוניים, תוך פיקוח החברה הכלכלית
חוסר ביצוע תקציבי:
בסעיפים שונים עולה כי ישנם פערים ברמת הביצוע התקציבי. למשל, תקציב משרד החינוך הועבר במלואו לעיריית אשקלון, אך לא נוצל בפועל בשנת 2020 ,והועבר לניצול בשנים 2021–2022.
חוסר בגורם מתכלל:
ההחלטה מורה על הקמת מנגנון עירוני בדמות ועדת היגוי, אשר אמורה לשפר ולקדם את יישום ההחלטה. בהתאם להחלטה, על חברי ועדת ההיגוי לדווח לוועדה על התקדמות ביישום סעיפי ההחלטה שבאחריותם, פעם בחצי שנה לכל הפחות. בפועל, לא התקבל כל מענה ממשרד ראש הממשלה ביחס לקיומה של הוועדה.
מיגון מרכזי יום :
בהחלטת הממשלה קבע כי על משרד העבודה והרווחה להקצות לעיריית אשקלון סך של עד 5.0 מיליון ₪ בשנת 2020 לצורך השקעה במיגון מרכזי יום הפועלים כמסגרות יומיות לאוכלוסיות שונות באשקלון. מעיריית אשקלון נמסר כי התבצע מיגון למרכז יום אחד, וכי נעשתה פנייה נוספת למשרד הרווחה ביחס למיגון יתר המרכזים.
פעילות קהילתית: לא יושם
בהחלטת הממשלה נקבע כי על משרד העבודה והרווחה להקצות לעיריית אשקלון סך של עד 5.0 מיליון ₪ בשנת 2020 לתגבור הפעילות הקהילתית לאוכלוסיות רווחה בעיר אשקלון. סטטוס: לא יושם במענה משרד העבודה והרווחה ועיריית אשקלון לא התקבלה התייחסות רלוונטית.
טיפול רגשי בתלמידים, וליווי הורים וצוותי חינוך: לא יושם
בהחלטת הממשלה קבע כי על משרד החינוך להקצות סך של כ־3.2 מיליון ₪ בשנת 2020 ,לטיפול רגשי בתלמידים, ולליווי ותמיכה לצוותי חינוך ולהורים בעיר אשקלון, עקב השלכות המצב הביטחוני על אוכלוסיית התלמידים. ממענה משרד החינוך עולה כי הועבר תקציב בסך של כ־3.2 מלש"ח עבור שעות טיפול לתלמידי גן ובית ספר, הדרכה לפסיכולוגים, הכשרת צוותים, הדרכות הורים, ליווי ותמיכה לצוותי חינוך ויועצים, וכן שעות ייעוץ. ממענה עיריית אשקלון עולה כי תקציב זה לא נוצל בפועל בשנת 2020 ,והועבר במלואו לשנים 2021–2022 .
הקמת מערך מצלמות- לא יושם
סעיף 6 בהחלטת הממשלה קבע כי על המשרד לביטחון פנים להקצות 2.1 מיליון ₪ בשנת 2020 להקמת מערך מצלמות בחוף הים באשקלון באמצעות משטרת ישראל. זאת מתוך מטרה לסייע למשטרה בפיקוד ובשליטה, ובמתן התרעה מוקדמת ומענה לאירועים ביטחוניים בשטחה המוניציפלי של העיר אשקלון.
משטרת ישראל הקצתה סך של 2.1 מיליון ₪ בשנת 2020 לטובת המשימה, מדברי עיריית אשקלון עולה כי, המשטרה החלה בתכנון הפרויקט וכי הוגשה לעירייה הצעה לאישור התקנה, שתידון בפורום בראשות מנכ"ל העירייה. כמו כן, העירייה מסייעת בתיאום תשתיות וקדימות הפרויקט
מערך לניהול פסולת בניין סעיף
בהחלטת הממשלה קבע כי על הנהלת הקרן לשמירת הניקיון להקצות לעיריית אשקלון סך של עד 8 מיליון ₪ עבור הקמה והפעלה של מערך לניהול פסולת בנייה בעיר. עיריית אשקלון העידה כי התקבלה הרשאה על סך 250 אלש"ח לטובת הכנת תכנית תכנון מערך פסולת, הסברה ותיקון חוקי עזר הנוגעים לדבר. הרשות נערכת בימים אלו ליציאה למרכז ליועץ לכתיבת התוכנית.
האצת יישום תכנית האב להתחדשות עירונית- לא יושם.
בהחלטת הממשלה קבע כי על מנהלת רשות מקרקעי ישראל להאיץ את יישום תכנית האב להתחדשות עירונית בעיר אשקלון, באמצעות קידום הקצאת קרקעות משלימות למיזמי התחדשות עירונית במרחבי העיר בהתאם להחלטות המועצה בעניין.
הרשות להתחדשות עירונית, יחד עם עיריית אשקלון, קיימה סדרה של פגישות עם נציגי רשות מקרקעי ישראל. בעקבות דיונים אלה, אישרה הנהלת רמ"י בספטמבר 2020 כי ביחס לאשקלון, ניתן יהיה לקדם מתחמי פינוי בינוי המסתמכים על קרקע משלימה, עם זאת, נכון להיום, טרם הוקצו קרקעות משלימות לטובת פרויקטים של פינוי בינוי באשקלון.
ההבדל בין ראש עיר רציני לראש עיר חלש, זה בכמות התמונות עם שועי המדינה. ראשי עיר רציניים כראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ, או אפילו כראש עיריית אשדוד, ד"ר לסרי. לא נראים מצולמים חדשות לבקרים עם כל דמות פוליטית שמבקשת לעשות עליהם סיבוב ולמרוח אותם בהבטחות שווא. ראשי עיר רציניים מתפארים בתמונות מתוך העשייה העירונית וקיום החזון, עשייה שלא צריכה תפאורה בדמות חברי כנסת מהספסל האחורי, או הבטחות ריקות, אפילו מראש ממשלה. ראשי עיר חלשים חסרי עשייה וחזון, כראש עיריית אשקלון, בוחרים להתפאר בתמונות והבטחות ריקות מתוכן של פוליטיקאים, ושאר בעלי תפקידים ברמה הארצית, העיקר התמונה. ראש עיריית אשקלון בשנים האחרונות הפך להיות פוטו פרג' שמשקיע בתדמיתו מיליונים. בתושבי העיר, פחות.
אשקלון כעיר הופכת להיות כדמותה של קריית שמונה ונהרייה בשנות השמונים, ערים תחת אש. מציע אני לעיריית אשקלון לקרוא קצת היסטוריה על הערים הללו ועל ההבטחות שהותירו אותם עזובים עם הנהגה לא מתפקדת.