עדותו האחרונה של ראש העיר אשקלון איתמר שמעוני בשבוע שעבר הייתה רצופה בבעיות זיכרון, בטענות לשינוי גרסאות ובלא מעט סימני שאלה על האופן שבו הועברו מאות אלפי שקלים מיד ליד * וגם: כיצד קשורות לעניין העוגות שחילק לתושבים, מכשירי ההקלטה עמם נהג שמעוני להסתובב וההתכתבויות הליליות עם משה פונטה *
מסמך
במשך שבעה ימים עמד ראש עיריית אשקלון לשעבר איתמר שמעוני על דוכן העדים וענה לשאלות התביעה וההגנה. אלא שקשה לומר ששמעוני ענה על השאלות מטעם התביעה, שכן חלק גדול מעדותו התאפיין בבעיות זיכרון קשות, מה שלא קרה לו בעת עדותו מטעם ההגנה אז מסר עדות מפורטת. הדבר גרם לתובעת, עו"ד הילה גבאי, להטיח בשמעוני, "אתה משנה גרסאות". שמעוני השיב, "יש דברים שמתרעננים על הדוכן".
עדותו האחרונה של שמעוני נמסרה בשבוע שעבר כאשר התביעה מנסה למצוא סתירות בין גרסאותיו ובין עדותו במשטרה.
בתחילת הדיון הודיע עורך דינו של שמעוני מנחם רובינשטיין כי בכוונתם להביא 14 עדי הגנה, זאת בנוסף לעדי הגנה שיזמנו הנאשמים האחרים ועדויות הנאשמים עצמם. המשפט אם כך רחוק עד מאוד משלביו המכריעים.
חלק גדול מהשאלות בדיון עסקו בעיקר במשולש האח עופר שמעוני, היזם יואל דוידי והצלע השלישית איש העסקים חברו של שמעוני משה פונטה ששימש מעין דמות מקשרת.
התביעה חושדת כי באמצעות המשולש הזה גויסו דמי השוחד לכאורה, כאשר האח עופר ששימש מעין מתווך וקשור למיזמים של דוידי גייס את הכספים ממנו. מעת לעת גם השופטת לימור מרגולין יחיד בעצמה שאלה שאלות ולא מן הנמנע כי בסיכומי המשפט ובהחלטותיה תתייחס גם היא לעניין הזיכרון של שמעוני.
"היא הביאה לאשתי במזומן"
בדיון הקודם שאלו התובעת ולעיתים גם השופטת מרגולין שאלות בענין הפניות של פונטה לגורמים השונים לגיוס הכספים לכאורה. שמעוני הבהיר כי גם פונטה ידע שלא לפנות לגורמים שונים וליזמים, "שאני עימם בקשר" לגיוס הכספים. השופטת מרגולין תהתה, "איך בכלל עולה אפשרות כזו שהוא פונה ליזמים?", ושמעוני השיב, "הוא לא הולך ליזמים שהוא לא מכיר. למה ללכת ליזם שהוא לא מכיר…סומך על משה הוא מבין את זה, הוא דיסקרטי. הוא הלך לאנשים כמו אחי עופר שמעוני ודוד שמעוני שהוא אח של אבא שלי לבקש".
בהמשך הוסיף שמעוני כי פונטה פנה גם למשפחתו. השופטת מרגולין שאלה: "הם משפחה אמידה המשפחה של פונטה?", שמעוני השיב, "האח שלו איש עסקים. לא קיבלתי משהו במחשכים".
מנכ"ל העירייה לשעבר חיים סופר שנעצר לכמה ימים בחשדות הקשורים לשמעוני, שוחרר ובסופו של דבר התיק נגדו נסגר. אלא שסופר מופיע בכתב האישום כמי שהעביר לשמעוני 200 אלף שקל שמקורם לא ברור. למרות זאת בתביעה לא זימנו את סופר להעיד למרות ששמו עלה שוב ושוב בעדויות השונות. גם בדיון בשבוע שעבר עלה שמו של סופר ושמעוני השיב: "סופר, ברמה שאם משה פונטה פונה אליו הוא לא יסרב, סופר לא ידע שזה בשבילי". בהמשך מתקשה שמעוני שוב לזכור את פירוט השיחות, גיוס כספים מיועציו עליהם נשאל לא בא בחשבון לדבריו. הוא טען כי הנחה את פונטה לא לגרום לניגוד עניינים ולהיות דיסקרטי.
השופטת מרגולין שאלה: "אתה אומר שפונטה אמר שזה עבורו ולא עבור איתמר, חששת מניגוד עניינים, אז למה לא בדקת או שאלת, אתה לא מבקש לראות רשימות, אז מה הטריד אותך", שמעוני השיב, "הטריד אותי ומבחינתי הוא עשה לי שקט. הייתי רגוע".
בהמשך סיפר שמעוני כי אימו זרקה לו הערה ממנה הבין כי הם יודעים על הכספים שהוא נדרש לשלם לאותן נשים, התובעת שוב שאלה, "אתה בכוונה לא שואל את משה מאיפה כספים? פחדת לדעת?" שמעוני השיב, " מה פתאום? סמכתי עליהם". כשנשאל אם ביקש מפונטה ואחיו להחתים אותם על הסכמי הלוואות השיב שמעוני "ביקשתי ולא זוכר אם גם מעופר".
התובעת מראה לשמעוני תיקיה צהובה שנתפסה אצל פונטה בבית ושואלת אם הוא מכיר אותה. ושמעוני השיב בשלילה. כאשר נשאל על כך שבתיק נמצאו גם הסכמי הלוואה ריקים
השיב שמעוני כי הוא אינו יודע על כך דבר.
התובעת הקשתה ואמרה "הסכמי ההלוואות האלה הם פיקטיביים", שמעוני השיב "מה פתאום?". התובעת מטיחה בו, "זה היה במועד שחשדת שמאזינים לך" ושמעוני כעס, "זה שקר ומסלף את המציאות".
בהמשך התובעת עוברת עם שמעוני באופן מסודר על הסכומים ושואלת: "מה ידעת על הכספים? כמה כסף נתת מהבית?", הוא השיב כי נתן כ-200 אלף שקל מכספו הפרטי אותם הביא "מהבית ומחמותי". בהמשך התקשה לזכר מהיכן פונטה ואחרים הביאו חלק מהכספים.
הוא נשאל שוב למקור הכספים מחמותו והשיב: "היא הביאה לאשתי במזומן 50 אלף שקל שהוחזרו". התובעת שאלה "מהחקירה בפברואר אשתך לא ידעה על הסכום של 50 אלף שקל שהולך לדמי השתיקה?, שמעוני השיב, " אשתי כן ידעה". התובעת תהתה, "אמרת לחוקרת אין לי בעיה שאשתי תדע" שמעוני הכחיש זאת. בהמשך טען כי רעייתו רויטל, "עשתה את ההתחשבנויות עם חמותי דרך הבנק. תפסו את המסמך".
בהמשך התברר כי בסך הכל העבירו ממשפחת חמותו 200 אלף שקל והוא נשאל על כך: "אמרת שאשתך לא ידעה על הכספים והיא לא הסכימה לקחת משם", שמעוני השיב כי אכן היא לא ידעה הכל – "היא ידעה רק בהסכם הראשון", על ההסכם השני שנעשה ידעה לדבריו לפני שנולד בנם.
התובעת הציגה בדיון את הכתבה שבישרה לראשונה על הסכם השתיקה עם הנשים אותו הכחיש שמעוני באותם ימים. בהמשך מוצגת השיחה שלו עם פונטה לאחר הפרסום – "שיחה מאותו יום בשעה 9 בערב, שלך עם משה פונטה. אחרי שראית את הכתבה. ביום הכתבה אתה בחו״ל, אתה ופונטה משוחחים באותו הלילה, וכבר הועברו דמי השתיקה, אמרתם שלא היה כלום, חששתם מהאזנות. אתם בשיחה ביניכם כאילו לא היה כלום". שמעוני השיב לקונית, "הוא מספר לי על הכתבה".
משם המשיך לדברי התובעת מפריז לקייב לפגוש את פונטה, "לא זוכר" השיב שמעוני. לדבריה יום לאחר הפרסום העביר שמעוני לפונטה את ההודעה לתקשורת שבה נבדקת אפשרות לקרוא לרשות המיסים לבחון את ההסכמים. "פונטה אומר לך שזו בעיה. התחלת לחשוש מעבירות מס". שמעוני השיב כי חודש לפני כן היה במשטרה אבל הוא נשאל אם חשש שייעצר בעקבות הכתבה הזו. "כן היה חשש אבל לא זה מה שמפחיד אותי".
"אפילו הענקתי עוגות לתושבים"
גם העדות ביום ראשון שעבר הייתה המשך לדיונים הקודמים. בהמשך כששבה התובעת לכספים שגייס פונטה שוב לוקה שמעוני בזיכרונו. היא שואלת שוב על עופר שמעוני "שמספר בחקירה שדוידי פנה אליו בנושא הפרויקטים שלו ועופר שוחח עמך על כך. הייתה
כשנשאל על פניות טלפוניות אליו מעופר ואחרים טען כי הטלפון היה בידי עוזריו ולא בידיו בעת הישיבות והם אלה שענו על הטלפונים. הוא שוב התקשה מה היה באותן פניות. התובעת, "אתה ידעת שעופר אחיך פונה באובססיביות בעניינים של דוידי?", שמעוני, "לא". השופטת מרגולין שואלת אותו על פניה של עופר לחיים סופר בעניין דוידי וגם את זה שמעוני לא זכר. התובעת מעמתת אותו ושאלה האם זכר שיחה בה חיים סופר, "אומר לך שנמאס לו משיחות של עופר בהקשר של דוידי?", ושמעוני שוב לא זכר.
התובעת מקריאה לו מהחקירה שלו במשטרה , "החוקרת אומרת שחיים סופר פנה אליך ואמר שתוריד לו את עופר כי הוא פונה אליו ואתה אמרת לה שאמרת לחיים 'תפעל על פי דין'. אז אתה זוכר שיחה כזאת?". שמעוני השיב, " לא. היא תיארה סיטואציה ועניתי שחיים לא היה פועל בצורה לא חוקית. אם מישהו היה פונה אליי הייתי אומר לו".
הוא גם התקשה לזכור את טענת היועצת המשפטית בחקירתה שהוא וסופר היו צריכים להעלות בפניה את העובדה שעופר פונה בעניין של דוידי. הוא נשאל על כך שדוידי סיפר 'שהייתה לו דלת פתוחה לסופר', והשיב כי מדובר בעניין 'מבורך' .
התובעת שאלה "מוזר לי שאתה לא יודע. יש לך מנכ"ל כמו סופר ואתה לא יודע על שום פניות לסופר". שמעוני השיב, "לא נכנסתי לזה כי
לטענתו גם לא ראה את אחיו עופר בעירייה מלבד פעם או פעמיים, מה שנראה לתובעת מוזר שכן הוא היה מגיע לסופר שמשרדו היה בצמוד ללשכת שמעוני פעמים רבות. לטענת התובעת לדוידי היה קשר ישיר עם הפיקוח העירוני. היא הזכירה את עדות המהנדס דוד ירון לפיה, "כל פיפס של דוידי מיד היה טלפון מסופר לטפל מיד ולוחות זמנים". שמעוני, "לא מכיר את זה". הוא לא ידע לדבריו על הישיבות שקיים סופר בענייני דוידי. התובעת, "בכל התקופה שהיית ראש עירייה לא ידעת כלום על הפרויקטים של דוידי?", שמעוני, "אמרתי כבר שהיו דיבורים שמינהל ההנדסה תוקעים פרויקטים של דוידי וגם של יזמים אחרים…. מנכ"ל העירייה טיפל בזה".
השופטת תהתה, "יש התנכלות ליזם פעיל בעיר ואתה לא בודק?" ושמעוני שוב השיב "לא זוכר". התובעת הזכירה לו כי הוא זה שהביא את הסלוגן 'יש יזמים אין חסמים' ותהתה "אתה שומע שיזם כל כך מרכזי נפגע ולא פעלת?", שמעוני עונה – "זה היה בטיפול של סופר".
התובעת הזכירה לשמעוני את האירוע במסגרתו הובאו מהנדס העירייה ואנשי מינהל ההנדסה בשעת ערב מאוחרת כדי לחתום על היתר עבור דוידי. הליך שהסתיים בחצות. ההיתר המדובר הוא עבור דוידי. התובעת, "אתה עשית ועשית גם דרך סופר ואתה ידעת שאסור לך להתעסק בדברים האלה". שמעוני, "ממש לא".
לדבריו זה היה חלק מהמסר העביר כי כל יזם יכול לפנות אליו. התובעת תהתה כיצד שב לפתע זכרונו: "כששמעתי עדויות פה זה העלה לי את הזיכרון". גם בהמשך טען כי, "העדויות פה הזכירו לי את זה". התובעת אמרה כי הוא זוכר "מקטעים" וכי הבדלי הגרסאות שלו נובעות משיחות למחרת האירועים למשל, שמעוני הגיב, "את טועה ואני אומר את כל האמת שלי. אני אומר לך דבר אחד ברור: אם הייתי מתערב אני הייתי מרים טלפון לדוד ירון. אם יש חוסר צדק משווע וזאת התנכלות. אם הייתי יודע על כל הבלאגן הייתי מתקשר לחיים ואומר לו שיטפל בזה. הרי אריק היה פה ומהנדס העיר ואף אחד לא אומר שאני התערבתי בזה".
"דוידי משגע את כל העולם"
שמעוני טען כי לא ידע על אחד הפרויקטים הגדולים של דוידי 'הסילו' שהפך בחרונה לבניין משרדים מרשים במקום תחנת הקמח הישנה. למרות ההתכתבויות בין דוידי לסופר בהן כותב היזם: "אני חייב את ההיתר" שמעוני טען כי לא ידע לדבריו על כך ולא זכר. גם על כך שעובד מאגף ההנדסה העיד שנדרשו לו שלושה ימי עבודה רצופים רק לטפל בהיתר הזה, כמו גם עדויות נוספות דומות. ציין שמעוני כי הוא "לא זוכר מקרה כזה".
הוא נשאל על כך שדוידי סיפר כי פנה בעניין הזה לתומר גלאם ותומר הציע לו לדבר עם שמעוני . "הוא פנה אליך?", שמעוני, "לא זוכר דבר כזה". התובעת הזכירה לו כי גלאם אמר בחקירתו במשטרה שהוא זוכר ששמעוני ניגש אליו ודיבר איתו למה אין היתר. שמעוני השיב: "אני לא רוצה לדבר על הזיכרון של תומר".
התובעת שאלה "אז דוידי משגע את כל העולם סביבך ורק אתה לא יודע כלום. זה לא הגיוני". שמעוני עונה: "אני לא זוכר בכלל את הסיטואציה הזאת".
גם הניסיונות הארוכים בהמשך לרענן בדרך זו או אחרת את זכרונו של שמעוני, מפגישות ושיחות שקיים, לא עלו יפה. כשנשאל על בעיה שהציף דוידי במרכז הסילו-אביאל בעניין הפריקה והטעינה והניסיונות לפתור זאת ,לא זכר שמעוני במה דברים אמורים ואמר: "זה אפילו לא הגיע אליי לדיון". כשנשאל אם ידע על ההתנגדות של הגורמים המקצועיים ופעל בעניין הזה. " ממש לא. באופן נחרץ".
הוא גם לא ידע להסביר מדוע נקרא תומר גלאם לאשר הסכם שכירות במבנה פאר הסמוך לעירייה בטענה לניגוד עניינים. לדברי התובעת גלאם אמר שלמרות שיש לו ניגוד עניינים , שמעוני הביע את דעתו בישיבות ובשיחות מסדרון. "לא זוכר", השיב שמעוני. גם כנשאל על ייעוץ לכאורה עם היועצת המשפטית רווח. התובעת תהתה על טיב קשריו על רווח, "הקשר כמו יועץ משפטי ואולי קצת יותר, לא קשר חברי".
התובעת ניסתה לעמת את שמעוני עם עדות היועץ המשפטי הקודם של העירייה איתן צוריאל שהתפטר והעיד על הניסיונות הלחצים שהופעלו עליו, גם כאן שמעוני לא זכר רבות. הוא הסביר בעניין השמועות שצצו בעניין פיטוריו של המהנדס ירון והאחרים כי: " לא יכול
לדברי שמעוני לא ידע על הבקשות בעניין בניין 'פאר', לא ידע על השמועות לפיטוריהם של המהנדס ירון והאדריכל ברששת. לדבריו לא ידע שסופר פיטר את ירון ונשאל: "איך יכול להיות שחיים סופר מפטר את מהנדס העיר ואדריכל העיר ולא מעדכן אותך ואתה לא עושה לו שיחת הבהרה?", שמעוני, "לא עשיתי". התובעת שאלה, "הסיבה שלא עשית שיחת הבהרה זה כי אתם מתואמים וזה נעשה בהוראתך". שמעוני, "אני שולל את זה חד וחלק. אם הייתי רוצה שיהיו פיטורים הייתי עושה את זה בעצמי".
גם כשנשאל על הקבלן גבי מגנזי שעל פי החשד העביר לו כספים לא ידע להסביר רבות, לא ידע בבירור כי הוא פועל במדרחוב ובבית הספר אסף מימון.
לדברי התובעת למרות שנאמר לשמעוני כי נאסר עליו ליצור קשר עם עובדי עירייה הוא זימן את אפי מור ושרון עטיה. שמעוני, "לא ידעתי שאפי מור נחשב לעובד עירייה אלא נבחר ציבור. לא זוכר שזימנתי את שרון עטיה". הוא הכחיש כי העביר נמסרים לעדי תביעה. התובעת טענה כי חלק מהעדים אף הגיעו אליו לאחר העדות. "אתה או מישהו מטעמך מסר מסרים לעדים שעדותם לא נוחה?" שמעוני הכחיש.
במהלך הדיון התייחסה התביעה גם לכך ששמעוני נהג להקליט אנשים ולאחסן את ההקלטות בכוננים שונים. התובעת שאלה אותו: "דיברנו על זה שאתה מקליט המון אנשים. במעצר שלך תפסו בקומה העליונה שני דיסק און קי בלשכה שלך, ברכב שלך וגם על הגוף שלך. אתה הקלטת המון אנשים". שמעוני השיב, "הקלטתי ולא בתדירות גבוהה".
בהמשך הוסיף כי מי שביצע את חלק מההקלטות היה העוזר שלו באותם ימים רועי שוורץ כאשר הקלטות אלו בוצעו בתיאום עמו ובידיעתו.