כשאביו של ירין בן ה-10 קיבל התקף לב, ירין צלצל למד"א ותודרך על ידם כיצד להתנהל עד שיגיעו צוותי ההצלה. נבונותו של ירין בן ה-10 הצילה את חיי אביו, ולאחר ששב הביתה מאשפוז, נפגשה המשפחה עם המוקדנית והפראמדיקים שעזרו להם ונדהמו מכולותיו של בן ה-10
ירין מרשה בן העשר מאשקלון, ששהה בביתו עם אביו גלעד ושני אחיו הקטנים, גילה תושייה יוצאת דופן כשהאב החל לאבד הכרה מול עיניו וקיבל התקף לב. מרשה התקשר למגן דוד אדום, תודרך על ידי המוקדנית ובעזרת הפרמדיקים שהגיעו במהרה להציל את חייו של האב. במהלך השיחה נתן ירין לחובשת במוקד מד"א את כל הפרטים הרלוונטיים, באחריות ומבלי לאבד קור רוח. בזכותו, ובזכות התנהלותו, הגיע למקום אמבולנס מד"א במהירות, רגע לפני שאביו התמוטט ולקה בדום לב. "לפעמים אני רואה את מד"א עוברים פה וכתוב למטה את המספר. ואני תמיד זוכר אותו", אמר ירין, שידע מיד לאיזה מספר לצלצל, "אמרתי להם לעלות מהר". ירין מספר כי כשהאמבולנס הגיע הוא עמד על אדן החלון וקרא להם לעלות לביתם. הפרמדיקים שהגיעו לבית ביצעו באב פעולות החייאה והשיבו אותו לחיים.
אחרי שלושה ימים בטיפול נמרץ ושבועיים של אשפוז, גלעד חזר הביתה אל שלושת ילדיו. אחרי המקרה הם נפגשו עם המוקדנית והפרמדיקים, השותפים של ירין להצלת אביו. הפרמדיק סיפר כי ירין והיה גיבור וידע לכוון אותם בדיוק לאיזו קומה להגיע, ולדבריו אם לא הוא, זה היה נגמר אחרת לגמרי.
עד היום ירין שהוא גם תלמיד מצטיין בבית הספר חלם להיות כדורגלן, אך אחרי המפגש הזה נוסף לו עוד חלום: לעבוד במד"א.
"הגענו לדירה בתוך דקות בודדות מהרגע בו ירין התקשר למוקד 101", סיפר חובש רפואת חירום במד"א הלל יונתן חולודנקו, "ירין בן ה-10 סימן לנו מחלון הבית לאן בדיוק להגיע, חיכה לנו בכניסה לדירה והוביל אותנו לחדר השינה בו שכב אביו, כשהוא כבר מחוסר הכרה. ביצענו בדיקות רפואיות, במהלכן הוא התמוטט ולקה בדום לב. מיד התחלנו בביצוע פעולות החייאה, שכללו מתן מכת חשמל ממכשיר הדפיברילטור".
"ביצענו פעולות החייאה ממושכות במהלך כעשר דקות, עד שליבו של גלעד שב לפעום והוא חזר לחיים", סיפר פראמדיק מד"א נוסף חיים לוין, "הרדמנו את גלעד והנשמנו אותו, ופינינו אותו במהירות לבית החולים ברזילי באשקלון, כשמצבו קשה אך יציב".
"אין לי מילים לתאר כמה אני גאה בבן שלי על ההתנהלות שלו, שהצילה את חיי", סיפר גלעד, "ההתנהגות שלו וקור הרוח לא מובנים מאליהם, ואני לא רוצה לחשוב איפה הייתי היום, כאב חד הורי, לולא הבגרות והאחריות שלו, ואם הוא ושני הילדים הנוספים שלי לא היו בבית. יישר כוח לחובשים והפראמדיקים של מד"א ולרופאים בבית החולים, שהצילו את החיים שלי. אני אסיר תודה להם".
חובשת רפואת חירום במוקד 101 של מד"א טל פולוביץ', סיפרה: "עוד בשיחת הטלפון ירין אפשר לנו להבין שייתכן שמצבו של אביו מורכב, ושיש צורך לשלוח ניידת טיפול נמרץ עם יכולות רפואיות מתקדמות. אומץ הלב של ירין, הדאגה לאביו והרצינות שלו, אפשרו לנו להבין בדיוק מה קורה, ולתת את המענה הרפואי המיטבי, במהירות האפשרית. אני לא רוצה לחשוב מה היה קורה לגלעד, אבא של ירין, אם בנו לא היה נוהג באופן מרשים ויוצא דופן, כפי שנהג".