עיתון סטאר דרום – חדשות באשקלון ואיזור הדרום

בין ייאוש לתקווה 

 

 

שני המשחקים של הפועל אשקלון בגביע הטוטו מספרים את סיפורה של הקבוצה שתנסה לעמוד בגבורה באתגרי הליגה הלאומית * על הפסד ביתי וניצחון חוץ ועל הדרך הארוכה שהקבוצה תצטרך לעבור על מנת להתחבר ולהימנע מירידה 

 

רבותי כשחזרתי ביום חמישי שעבר מהאצטדיון ע"ש סלה חלפו בראשי מחשבות עצובות – שאלתי את עצמי עד לאיזה שפל התדרדרה קבוצתי האהובה?! היו בליבי רגשות כעס ואשמה לעבר עיריית אשקלון וראשה תומר גלאם על כך שהקבוצה הגיעה למצב של פירוק! נכון זה היה משחק רשמי ראשון לקבוצה האשקלונית רק גביע הטוטו יבוא ויגידו זו תחילת הדרך צריך סבלנות אני מסכים עם האמירה הזאת. בסך הכל זו קבוצה חדשה לגמרי. מוטי איווניר נמצא בסיטואציה קשה של "שף" שרוצה לבשל ארוחה אבל אין לו מוצרי גלם כדי לבשל אותה. לכולם ברור שמאמן תלוי בשחקנים שעומדים לרשותו. ברגע שהפועל אשקלון מתחילה את העונה עם סגל שחקנים חלש שלא מתאים לליגה הלאומית וגם עונש של מינוס 9 נקודות ליגה, יהיה קשה מאוד לצאת מבירא עמיקתא לאיגרא רמה והמבין יבין. על המשטח ראיתי 'אוסף שחקנים' ואני לא רוצה לומר "לא מחוברים" תרתי משמע לכדורגל ומקצועית. עד כדי כך שהכדור עבר אחרי שתיים שלוש נגיעות ומיד בחזרה ליריבה מעיר היין. ושלא תבינו אותי לא נכון – מולנו עמדה קבוצה בינונית מינוס שרק השבוע החלה להתארגן כמו הפועל אשקלון. אני לא אלאה אתכם בשמות, כי ממילא מרביתם לא יאמרו לכם כמעט כלום. היו שם 3-4 שחקנים ששווים הרכב בליגה לאומית ושאר יכולים להיות שחקני סגל משלימים, זה הכל. היה ממש מדכא לשבת בלחות של חודש יולי ולראות את ה"אין כדורגל " ששוחק מול עיניי. האורחים עלו ליתרון כבר בדקות הראשונות וזהו. אשקלון ניסתה פה ושם להבקיע בעזרת מבצעים אישיים – הייתה קורה אחת ועוד שתיים שלוש בעיטות לכיוון המסגרת וזה הכל. כל זאת לעיני כ-300 צופים מרביתם בני נוער ומשפחות של "הכישרונות" שראינו על המשטח. הקבוצה ששיחקה מולי הייתה אחת הקבוצות החלשות ביותר שלבשה מדים של הפועל אשקלון בעשור האחרון. או קיי, אז נכון יש נסיבות מקלות האימונים החלו רק לפני שבוע, שני שחקנים חשובים שהוחתמו לא שיחקו כלל (מדובר בלוטם זינו ושי חדד), היה לח מאוד וחם כמו בכל חודשי הקיץ נו באמת, אני ציני. בקיצור במידה והסגל הזה לא ישתנה ויתוגבר ב 5-7 שחקני ליגה לאומית לגיטימיים הוא יהיה במצב נואש לירידת ליגה כבר לפני חלון ההעברות של ינואר 2020. אז קדימה אדון מפרק, נא להתעורר ועם כל הפטריוטיזם המקומי מרביתם של שחקני הבית שנמצאים בסגל לא יכולים לשאת את הקבוצה על הכתפיים שלהם לבד. כמה שזה יובן מהר יותר, כן ייטב לקבוצה. 

ביום שני השבוע "הנדנדה" החלה – הפועל אשקלון ניצחה 0:2 את הפועל קטמון בטדי בירושלים, כשאת אחד השערים מבקיע לידור נקשרי, בנו של מחזיק תיק הספורט דורון נקשרי.

אז זה מעודד משהו, אבל יש לנו עוד דרך ועבודה קשה. ברור לכולם שהמטרה היא הישארות בליגה, בעמדת המאמן יש לנו מאמן עם ניסיון "ופיגורה" אז לפחות בעמדה הזאת יש על הנייר לאשקלון יתרון. השבוע הוחתם שוער שני מנוסה בשם אבירם זיאת בן 27 וזה מראה שהמאמן שקול וממשיך לבנות סגל אט אט. מבולבלים? גם אני. לסיכום, כרגע זה נראה רע, אפילו רע מאוד אבל גם אשתקד המאמן רוני דורה בנה קבוצה תוך כדי תנועה והצליח. אני מאמין שאפשר לחזור על כך בתנאי שהסגל יתוגבר. ברצוני לציין שלהערכתי הליגה נחלשה כי אין כסף למועדונים וגם מספר גדול של שחקנים עברו מהליגה הלאומית לליגת העל.

 

תקנו אותי באם אני טועה