צעיר מאשקלון שהורשע במכירת קוקאין לסוכן משטרתי סמוי ובהחזקת הסם המסוכן בביתו, לא ירצה עונש מאסר בפועל לאחר שבית המשפט התרשם כי הוא החליט לשנות את דרכיו * בגזר הדין שניתן לאחרונה נקבע: "ניתן בזו הפעם ללכת לקראתו ולבכר את שיקול השיקום בעניינו ולהימנע משליחתו למאסר מאחורי סורג ובריח"
תושב אשקלון שהורשע במכירת קוקאין לסוכן משטרתי סמוי, לא ירצה עונש מאסר בפועל, כך קבע לאחרונה בית משפט השלום בקרית
התביעה עמדה על חומרת מעשיו של הנאשם, על הערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה מהם ועל הצורך להחמיר בענישתם של סוחרי הסמים. היא הפנתה לתסקיר שירות המבחן שהוגש בעניינו של הנאשם, ובפרט להתרשמותו של השירות לפיה לנאשם קווי אישיות ילדותיים ובלתי בשלים וכי הוא נמשך לחברה שולית ועוברת חוק.
באת כוח המאשימה עתרה להשית על הנאשם מאסר לתקופה שלא תפחת מ- 14 חודשים, מאסר מותנה ארוך ומרתיע, קנס, התחייבות, פסילת רישיון נהיגה בפועל ופסילת רישיון נהיגה על תנאי.
מנגד, בא כוח הנאשם טען כי מידת הפגיעה של הנאשם בערכים המוגנים מצויה ברף נמוך. אשר לעבירת הסחר, נטען כי המדובר בכמות סם קטנה שנמכרה בתמורה לסכום שאיננו גבוה. עוד נטען, כי אין עסקינן בסוחר סמים "קלאסי" אלא באדם צעיר שכשל, ועל כן נתבקש בית המשפט לאבחן בין העניין שנדון בפניו לבין הנאשמים שעניינם נדון בפסיקה שהוגשה מטעם המאשימה.
בהמשך, ההגנה הסכימה לכך שהרשעתו של הנאשם תיוותר על כנה, וטענה כי יש בהרשעה זו כשלעצמה כדי לפגוע בו. כמו כן, ההגנה הפנתה למאפייניו החיוביים של הנאשם, ובכלל זה לעברו הפלילי הנקי, לגילו הצעיר, ולעובדה כי הוא הודה במיוחס לו וקיבל אחריות על מעשיו. לבסוף, ולאחר שהפנה גם לטראומה שנגרמה לנאשם כתוצאה ממעצרו, להליך הטיפולי שעבר, ולכך שמאז שחרורו מהמעצר הוא לא השתמש בסמים ולא הסתבך עוד בפלילים.
היא עתרה לעונש שירוצה בעבודת שירות.
הנאשם אשר קיבל את "זכות המילה האחרונה", מסר כי הוא מבין שביצע טעות וכי פגע בסביבתו. לדבריו, הוא הסתובב בחברה שולית וכך מעד והתחיל להשתמש בסמים, מה שבתורו הוביל אותו לבצע את עבירת הסחר. הנאשם אף סיפר אודות ההליך הטיפולי שעבר, וטען כי נתרם מכך. לבסוף, הנאשם הביע את תקוותו כי בית המשפט יתחשב בו.
"הרחבת מעגל הפשיעה"
לאחר ששמעה את הצדדים, הדגישה סגנית הנשיאה, ד"ר נגה שמואלי- מאייר את חומרת המעשים: "בכל הנוגע לערכים החברתיים המוגנים אשר נפגעו כתוצאה ממעשיו של הנאשם, נדמה כי אין צורך להכביר מילים אודות החומרה הרבה הכרוכה בעבירות הסמים. פקודת הסמים המסוכנים נחקקה על מנת להגן על ערכים חברתיים מרכזיים ובראשם החובה להגן על שלומו של הציבור, בריאותו, בטחונו האישי ועל רכושו. הסמים המופצים מעמידים בסכנה את בריאותם וביטחונם הן של המשתמש עצמו והן של הציבור בכללותו, וזאת משום שמעבר לנזקים הגופניים המשמעותיים העשויים להיגרם כתוצאה מהשימוש בסם, נגע ההתמכרות מביא בעקבותיו גם להרחבת מעגל הפשיעה, כאשר המכור לסם מתפתה לבצע עבירות נוספות כדי לממן לעצמו את מנת הסם הבאה.
הדברים מקבלים משנה תוקף ככל שעסקינן בעבירת הסחר, כאשר לא בכדי מצא המחוקק לקבוע בצידה עונש מרבי חמור ביותר, בדמות 20 שנות מאסר. בדומה למחוקק, ובעקבותיו, גם בתי המשפט מצוּוים להילחם ביד קשה נגד עברייני הסמים, ולא כל שכן נגד אלו הסוחרים בהם. נגע הסמים פשה בארצנו כמגיפה ומשכך, גם על בתי המשפט לתרום את חלקם במלחמה בנגע זה באמצעות הטלת עונשים חמורים ומרתיעים. כך, שומה על בתי המשפט להעביר את המסר כי מי שנגרר אחרי מעשי עבירה המסכנים חיי אדם בצורה מפליגה, צריך לדעת אל-נכון כי אם ייתפס יטופל עניינו בכל חומרת הדין".
אלא שלמרות האמור לעיל, השופטת החליטה להעניק משקל משמעותי להליך שיקומו של הנאשם וציינה כי היא מתחשבת בין היתר בגילו הצעיר ובעובדה שלא חזר לסורו לאחר שחרורו ממעצר: "ראשית, כפי המפורט בתסקירים אשר הוגשו בעניינו של הנאשם, הנאשם שולב, במשך כחצי שנה, במסגרת הליך המעצר, בקבוצה טיפולית לעצורי בית בעיר אשקלון. כפי שפורט בתחילת הדברים, הנאשם הקפיד להגיע למפגשים הקבוצתיים והפרטניים שנערכו במסגרת קבוצה זו, וזאת גם לאחר שחזר להתגורר בעיר אשדוד. כך גם, השתתפותו של הנאשם במפגשים הקבוצתיים ובשיחות הפרטניות התאפיינה במחויבות גבוהה ושיתוף פעולה מלא, תוך שנמסר כי הלה היה שותף פעיל בקבוצה, שיתף מעולמו ובעבירות שביצע, וערך בחינה וביקורת של בחירותיו ודפוסיו האישיותיים אשר עמדו ברקע למעורבותו בעבירות שבהן הורשע. עם סיום השתתפותו בקבוצה זו, הנאשם הביע מוטיבציה להמשיך להשתלב בהליכים טיפוליים נוספים.
אף לא יהיה זה מיותר לציין, כי במשך כל פרק הזמן הזה הנאשם מסר בדיקות שנמצאו נקיות משרידי סם, מה שכמובן מעיד על כך שהלה נגמל משימוש בסמים.
בשים לב לאלה, נדמה שלא בכדי שירות המבחן המליץ לבכר את האפיק השיקומי בעניינו של הנאשם, ולהימנע משליחתו למאסר מאחורי סורג ובריח.
שנית, ואף מעבר לטיפול ה"מוסדי" שעבר הנאשם, כפי שתואר זה עתה, במקרה הנדון ניתן ללמוד אודות שיקומו אף מהעובדה כי מאז שחרורו מהמאסר הלה נמנע מלהשתמש בסמים, כפי שמעידות הבדיקות שאותן הוא מסר, שיתף פעולה באופן מלא עם שירות המבחן ולא שב לבצע עבירות נוספות. כידוע, בפסיקה נקבע זה מכבר כי לעיתים די בכך שבית המשפט ישתכנע שהנאשם מנהל אורח חיים נורמטיבי, משתף פעולה עם רשויות החוק ושירות המבחן, לא שב לדרכיו הרעות ולא מסתבך עוד בפלילים, כדי לקבוע כי אותו נאשם "השתקם או שיש סיכוי של ממש שישתקם בעתיד".
ביניים: "דרך לא קצרה עד לשיקום"
עוד קבעה השופטת: "שוכנעתי כי התנהלותו של הנאשם מאז שוחרר מהמעצר, הימנעותו משימוש בסמים ומביצוע עבירות נוספות, שיתוף הפעולה המלא שלו עם שירות המבחן, המוטיבציה שהביע להשתלב בהליכים טיפוליים נוספים, והניסיון שלו להשיב את חייו למסלול נורמטיבי, מלמדים כי קיים סיכוי של ממש כי הוא ישתקם בעתיד בצורה מלאה ובאופן מוחלט.
כאן אף יצוין, כי שירות המבחן העריך כי מהנאשם נשקפת מסוכנות ברמה בינונית-נמוכה, וכי מסוכנות זו עשויה להצטמצם ככל שהלה יתמיד בהליך הטיפולי-שיקומי. יוצא אפוא, בשים לב להשתתפותו של הנאשם בקבוצה הטיפולית והמוטיבציה שהלה מביע להמשיך ולהעמיק את הטיפול, כי הסיכון הנשקף ממנו, שכבר כעת איננו ברמה גבוהה, צפוי להישחק עד דק בהמשך.
ייתכן כי עוד צפויה לנאשם דרך לא קצרה עד לשיקומו המוחלט, אולם סבורתני כי לאור כל האמור לעיל, כבר בשלב זה ניתן לומר, לכל הפחות, כי יש סיכוי של ממש שהוא ישתקם בצורה מלאה בעתיד, וכי יש בכך כדי להצדיק סטייה לקולא ממתחם העונש אשר קבעתי בעניינו".
היא ציינה כי מלאכת גזירת הדין אינה קלה כלל ועיקר בשל הצורך לשלב בין שיקולי הענישה אך החליטה שלא לגזור עליו עונש מאסר: "בית המשפט אינו מקל ראש בחומרת מעשיו של הנאשם, ומביע מהם סלידה רבתי. אולם, באיזון הראוי בין מכלול השיקולים והנסיבות אשר פורטו לעיל, הגם אם לא בלי התלבטות, ובייחוד בשים לב לכך שעסקינן בנאשם שזו הסתבכותו הראשונה עם החוק, שהודה בביצוע העבירה והביע צער וחרטה על מעשיו, לאור ההליך הטיפולי שאותו הוא עבר ועודנו צפוי לעבור, לנוכח המלצת שירות המבחן, ולאור החשש שמא השתת ענישה בדמות מאסר מאחורי סורג ובריח תפגע אנושות בהליך השיקום שעובר הנאשם, מצאתי כי ניתן בזו הפעם ללכת לקראתו ולבכר את שיקול השיקום בעניינו. אשר על כן, אמנע מלהשית על הנאשם עונש מאסר מאחורי סורג ובריח. כאן אף אזכיר, כי בשלב זה, כאשר יש סיכוי לא מבוטל כי הנאשם ייגמל באופן סופי מהשימוש בסמים ויחזור לדרך הישר, הרי שאינטרס השיקום איננו האינטרס שלו בלבד, כי אם של החברה כולה. שכן, ככל שהנאשם ישתקם, היא תקבל בחזרה לשורותיה אזרח נורמטיבי, פרודוקטיבי, שומר חוק ונקי מסמים. דומני כי השתה של עונש הכולל רכיב של מאסר בפועל, עונש שכאמור ייתכן שיהיה בו כדי לקטוע את ההליך השיקומי שעובר הנאשם, עלולה לפגוע הן באינטרס הפרטי של והן באינטרס של החברה כולה".
בסופו של דבר גזרה השופטת על הנאשם עונש של חצי שנת עבודות שירות, מאסר מותנה של עשרה חודשים שיופעל במידה ויעבור עבירה דומה בשלוש השנים הקרובות וקנס של 6,000 שקלים. בנוסף פסלה השופטת את הנאשם מלהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה של עשרה חודשים.