מעל שני עשורים התאחדו שלוש עמותות חסד באשקלון "יד לנצרך", "תפארת ימין" ו"יד אל יד" לצורך מטרה נעלה של איסוף וחלוקת סלי מזון לטובת משפחות מעוטות יכולת באשקלון * בריאיון ל"סטאר" מספרים שלושת יושבי הראש של העמותות על הפעילות העניפה ועל הקשיים שהולכים ומתגברים מדי שנה
פעילות החסד שלהם ראויה לשבח בכל יום בשנה אולם בפרוס עלינו חג הפסח היא מקבלת משנה תוקף: גם בשנת 2019 יש לא מעט משפחות באשקלון שממתינות בכיליון עיניים לחבילות המזון שמגיעות אליהן בזכות מעשי החסד של יהודים יקרים שחושבים על האחר לפני שיסבו עם משפחתם בליל הסדר. שלושת ראשי העמותות שהתאחדו לטובת המטרה הנעלה מספרים ל"סטאר" על פעילות החסד שלהם, על הקשיים שהולכים ומתגברים מדי שנה ועל הנחישות שלהם להמשיך במשימה החשובה מאין כמוה.
יו"ר עמותת "תפארת ימין" אבשלום יעקובי מספר: "השנה היה לנו מאוד קשה, כמעט ולא היו תורמים. הגענו למצב שאפילו הוראות קבע בוטלו. אנשים שתרמו לפני שנתיים-שלוש ביקשו השנה תרומה בעצמם, לצערנו. הייתה לנו ממש התלבטות אם לעשות חלוקה או לא. עד לפני שבועיים ערכנו ישיבה של שלוש העמותות וחשבנו לא לעשות כלום השנה מרוב חוסר היענות".
ואיך התקבלה ההחלטה לצאת למבצע החלוקה למרות הכל?
"אמרנו לעצמנו – אנחנו נישב בליל הסדר ואנשים לא יאכלו כלום? באמת שאין להם. ראש העיר שלנו תומר גלאם אמר 'אני כילד הייתי הולך ולקחת'. היום אנשים לא מתביישים באים ולוקחים, מתקשרים. גם באמצע היום אין את הבושה כי הם מבינים שמי שמתבייש לא יהיה לילדים שלו מה לאכול בחג, ואני מבין את זה. תרמנו מהכיס הפרטי שלנו וזה יחזור בעזרת השם או יילך כתרומה".
הוא מוסיף כי "הייתה התלבטות אם לתקן את הרמפה של המשאית חלוקה או לקחת את הכסף של התיקון לקנייה של אוכל למשפחות – לאן לקחת את הכסף. אחת השנים הקשות שהיו לנו".
עד כמה המצב שונה לעומת השנה שעברה?
"כל שנה יש 1200-1300 מנות והשנה עשינו 650. כל הזמן מתקשרים ומבקשים תרומות. חילקנו מנות מכל מיני מקומות כמו קופות-חולים, קשישים, ניצולי שואה. חילקנו מנות גם לבתים הקבועים שלהם אנו מחלקים כל השנה, סביבות 350 מנות. זה מצב מאוד קשה כי אין תורמים ומי שתרם הפך למשפחה נזקקת".
הוא מבקש להעביר מסר לציבור ולבתי הספר האשקלונים בפרט דרך הדוגמא של יעקב קנדלקר, מנהל בי"ס חמד "סיני": "התקשרו מביה"ס סיני שהילדים אספו אוכל למשפחות נזקקות והוא תכף בא לכאן להביא לי, זו דוגמא לשאר בתי-הספר לתרום, לתת מעצמו ולפתוח את הלב למי שצריך". עוד מקום שהוא מבקש שנזכיר הוא מכולת "השלום" של יעקב אמסלם: "אספו מוצרים של הרגע האחרון למשפחות וריכזו את זה במכולת. כך שמי שצריך, מגיע לשם ולוקח".
איזה מסר תרצה להעביר לתושבי אשקלון והסביבה?
"לפתוח את הידיים מי שיכול. היה אחד שאמר שבגלל שביבי נבחר שהוא זה שצריך לתרום לנזקקים, מדובר על תורם גדול". הוא מוסיף "מי יכול אפילו הוראות קבע 18 ש"ח לשנה זה עוזר אנשים, כמו מנת פלאפל, לא מרגישים את זה, לשים קופת צדקה בבית. כל השנה ישנה חלוקה של אוכל כך שכל תרומה ולו הקטנה ביותר לעמותה יכולה לעזור למשפחה שלמה לחגוג בכבוד את הפסח ובכלל להתקיים".
יו"ר עמותת "יד לנצרך" יוסף זנגולסז, מוסיף: "השבוע עשינו חלוקה גדולה כמעט של בערך 800 מנות ל- 350 משפחות של ניצולי שואה. הגענו לבתים של המשפחות ע"י מחלקים בסלים מלאים כל טוב; ירקות, פירות, בשר, דגים וכל מה שיהודי צריך לחג. עבדנו קשה".
איך החלוקה נעשית?
"יש לנו מקום מרוכז בו מרכזים את כל המנות. וכן מחלקים שמגיעים ולוקחים עם כתובות לבתים ושמים מאחורי הדלת את המנות. אני רוצה לאחל חג שמח לכולם וישר כוח ליהודים שנתנו, עשו וטרחו. הם הביאו אור בעיניים של האנשים, הביאו אור למשפחות"
כאמור לעשייה המבורכת שותף גם יו"ר עמותת "יד אל יד" אפרים כהן זדה שסיפר על מפעל החסד הגדול בו עוסקת העמותה שלו: "עמותה "יד אל יד" עוסקת בצרכי ציבור באמונה בהשאלת ציוד רפואי שיקומי לחולים וקשישים וכן בחלוקת מזון בימי חמישי למשפחות מעוטי יכולת. עבור חלוקת המזון התאחדנו שלוש עמותות יחדיו לפני כשני עשורים ומאז אנחנו יחד "יד אל יד" – אפרים "תפארת ימין" – אבשלום "יד לנצרך" – יוסי".
מתי הכל התחיל?
"כנראה שאין הרבה משוגעים כמוני ביום עוסק לפרנסתי בחנות דגים ובין לבין מנסה לסייע לזולת והכל יאמר לזכות אשתי הצדיקה. היום ברוך השם שלושת בניי נשואים עם ילדים… שיוסיף להם השם, אבל כשהם היו צעירים רכשנו כיסאות גלגלים והייתי מחזר אחרי מבוגרים לקחת ולהחזיר אותם מביתם לבית הכנסת כך שהיה מצב שכולם היו מלווים קשישים, פשוט הרגשה טובה, אפילו שהייתי מקבל הערות כמו "פתחת מוניות של שבת".
איך אתה רואה את השליחות שלך בתוך העמותה ובחיים עצמם?
"עמותת "יד אל יד" נוסדה כעמותה רשמית בשנת 2002 אבל החסד והנתינה התחילו הרבה לפני. את החינוך לנתינה ועזרה לזולת ספגתי ממשפחתי עוד מהיותי ילד קטן. כאשר נולדתי, אימי תפרה שמלה לברית שלי ולאחר מכן השאילה אותה לנשים ללא תמורה. כך זה התחיל, אלו דברים שבחסד יודעים איך זה מתחיל ולא יודעים איך זה ממשיך. לאט לאט הוספנו דבר לדבר ובנוסף לציוד שנרכש לעמותה תוגברנו בתרומת קונטיינר עם ציוד רפואי מארצות הברית וכן בכל התרומות הכספיות אנו רוכשים ציוד רפואי ומזון למשפחות, דבר המצריך עבודה סביב השעון. מזל שהקב"ה מדביק אלי אנשים טובים ומתנדבים שלוקחים חלק גדול ומסייעים בתוך העמותה ומחוצה לה".
איך המשפחות מגיבות לסיוע שלכם?
"המשפחות נרגשות ביותר, לא פעם יוצא שמטפלים במשפחה משאילים ציוד רפואי ומסתבר שצריך לעזור להם גם במזון, אבל הסיפוק הכי גדול עבורי זה כשאני נמצא במקום כלשהו או בחנות ואני רואה קשיש שמשתמש בציוד רפואי, עם המדבקה והלוגו של 'יד אל יד' והוא כמובן לא יודע מה אני חווה באותו הרגע. לא פשוט להיות פשוט".
העירייה תומכת בעשייה שלכם? יש פתרונות ישימים עבור משפחות מעוטות יכולת?
"כמו כל העמותות העירייה תומכת בקטנה לפי חלוקה תקציבית שהם בוחרים מראש הלוואי שהיה לי פתרון אבל אני מחפש רק איך לעזור והתפקיד של הפוליטיקאים זה למצוא פתרונות עבור כל הנזקקים. תודה לכל העוזרים והמסייעים, הקרובים והרחוקים, מאחל לכם מברכתו של הרב מרדכי אליהו "יבורכו העוזרים והמסייעים בכל מידי דמיטב, ברוחניות ובגשמיות בבני חיי ומזוני רויחי, אמן, כן יהי ירצון".