פעם בשנה מקבלת עיריית אשקלון תזכורת כי איכות החיים באשקלון היא הנמוכה ביותר מבין 16 הערים הגדולות, מדדים נמוכים בתעסוקה, בריאות, חינוך, תשתיות ואיכות סביבה. לצערה של העירייה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לא בודקת את כמות הכיכרות והכרזת השמות בשבילי העיר, אפילו איכות המים בעיר הכי נמוכה.
מדי שנה בוחנת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כ-80 מדדי איכות חיים בישראל, בהם מדדים בתחומי איכות התעסוקה, ביטחון אישי, בריאות, דיור ותשתיות, חינוך, השכלה וכישורים, מעורבות אזרחית וממשל, סביבה, רווחה אישית וחברתית, רמת חיים חומרית, פנאי, תרבות וקהילה וטכנולוגיות המידע. מדדים אלה נבחנים על סמך נתונים אובייקטיביים כמו חוב ציבורי ופרטי, שיעור תעסוקה, מספר הרוגים בתאונות דרכים וכדו' וכן על סמך סקרי שביעות רצון בקרב התושבים.
עיריית אשקלון שנים שמתנהלת ללא חזון, אין דרך ואין כיוון שמשתקף היטב בדו"ח המפורט של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. התנהלות משריפה לשריפה, מעניין של מקוב כזה למשנהו, אינה חזון. למרות נתונים מבישים אלו, עיריית אשקלון ממשיכה לספר לנו התושבים על איכות חיים סטייל דובאי. חוסר המנהיגות המקומית, לא רק פוגע באיכות החיים אלא גם בחיים עצמם. הדו"ח קובע שאשקלון הנה במקום הראשון מבין הערים הגדולות עם תחלואת סרטן וטיפולים רפואיים שלא זוכים לאמון הציבור.
איכות התעסוקה
לאיכות התעסוקה השפעה ישירה על שגרת ואיכות החיים של האדם העובד. למדידה של איכות התעסוקה נבחרו מדדים אשר התמקדו בארבעה נושאים: תעסוקה והשתתפות בשוק העבודה, ביטחון וגמישות תעסוקתיים, תנאי העבודה ואיזון בין עבודה למשפחה וחיים פרטיים. לדוגמה, לצד מדידה של שיעור המועסקים ושוויון ההזדמנויות בתעסוקה, נמדדת גם הבטיחות בעבודה ושביעות רצון מהעבודה.
60% שיעור התעסוקה באשקלון מעל גיל 15
46% מהמועסקים באשקלון שכרם לא מאפשר קיום.
54% מועסקים בתפקידים שלא מתאימים לתחום הלימודים.
בריאות
בריאות הפרט והאופן שבו הוא חווה את בריאותו, מהווים חלק מהותי מאיכות החיים. הנושאים בהם נבחרו מדדים בתחום הינם תוחלת חיים ותמותה, תחלואה גופנית ונפשית, קידום בריאות ורפואה מונעת, מוגבלות ונכות ומדדי בריאות סובייקטיביים. מדדים לדוגמה: שיעור תמותת תינוקות, אחוז הסובלים מדיכאון ומידת האמון במערכת הבריאות הציבורית.
מחדלי זיהום האוויר באשקלון, מחדל המאבקים העירוניים נגד קצאא והיות ראש העיר בניגוד עניינים כעובד חברת החשמל, נראים ברורים בדו"ח. אין חולק כי ככל הנראה ההתנהלות העירונית וחוסר המאבק האיכות הסביבה בעיר, נותן את אותותיו של חיי התושבים באופן פיזי.
תוחלת חיים באשקלון: 82, הכי נמוכה מבין 16 הערים הגדולות.
עודף משקל בקרב כיתה א': 25% הכי גבוה מבין הערים הגדולות.
עודף משקל בקרב כיתות ז': 41% הכי גבוה מבין הערים הגדולות.
מקרים חדשים של סרטן בגברים: 368 הכי גבוה מבין הערים הגדלות.
מקרים חדשים של סרטן בנשים: 337 הכי גבוה מבין הערים הגדולות.
תחושת דכאון בני 20 ומעלה : 24.6% הכי גבוה מבין הערים הגדולות.
אמון במערכת הבריאות: 73.8% הכי נמוך מבין הערין בגדולות.
הערכה עצמית של הבריאות: 82% הכי נמוך מבין הערים הגדולות.
דיור ותשתיות
תנאי דיור נאותים ונגישות לתשתיות הם הכרחיים על מנת לספק מענה לצורכי קיום בסיסיים. לכן, לדיור ותשתיות השפעה רבה על יכולת הפרט והחברה להתפתח מבחינה כלכלית, חברתית ותרבותית, ומכאן שיש להם השפעה על איכות החיים של פרטים ומשקי הבית באופן רחב. הנושאים בהם עוסק התחום כוללים את איכות הדיור וסביבת המגורים, הוצאות על דיור, נגישות בין הבית למקום העבודה/לימודים, ושביעות רצון מדיור וסביבת המגורים. מדדים לדוגמה: שביעות רצון מהשכונה ומאזור המגורים, זמן נסיעה ממוצע למקום עבודה וצפיפות דיור.
משקי בית שמוציאים 30% ויותר על דיור: 20% מבין הגבוהים מהערים הגדולות.
צפיפות דיור ( כמה בחדר) : 0.8 למעט ירושלים, הכי גבוה מבין הערים .
שביעות רצון מאזור המגורים: 85% מדד נמוך מיתר הערים.
שביעות רצון מתחבורה ציבורית: 36% הכי נמוך מהערים הגדולות.
עלות שירותי דיור לחודש ( מהשכר): 22% כמו רמת גן, כפר סבא ונתניה ( ת"א 27%).
חינוך השכלה וכישורים
תחום זה מגלם בתוכו את כלל ההזדמנויות לרכישת ההשכלה והנגישות אליה, פיתוח מיומנויות אישיות וכישורי חיים, איכות ההוראה, תוצריה, ערכים חברתיים משמעותיים כסובלנות והיחס לאחר, ואת התועלת הפרקטית שברכישת השכלה. חשיבותם של השכלה וכישורים באה לידי ביטוי גם ברמה החברתית, כמפתח ליצירת חברה בעלת יכולות, יצירתיות ויצרנות, כמו גם מימושם של ערכים משמעותיים כסובלנות וניעות (מוביליות) חברתית.
בני 30 בעלי השכלה על תיכונית וגבוהה : באשקלון אין נתונים.
מעורבות אזרחית בני 20 ומעלה: באשקלון אין נתונים.
תחושב בטוחה בסביבה מקוונת: באשקלון אין נתונים .
נגישות למחשב ביתי, טאבלט/ נייד: באשקלון אין נתונים.
שימוש בשירותי ממשל מקוונים: 28.7% הכי נמוך מבין הערים הגדולות.
מעורבות אזרחית וממשל
תחום מעורבות אזרחית וממשל מגלם בתוכו את כלל הפעילויות דרכן משתתפים האזרחים בתהליכים הפוליטיים והציבורים, וכן את מידת אמונם במוסדות השלטון. מעורבות זו מהווה ביטוי לחירויות ולזכויות אזרחיות וחברתיות, ועשויה לתרום לפיתוח תחושת השייכות של אזרחים לקהילותיהם ולמדינתם. כמו כן, המעורבות עשויה לקדם מדיניות ציבורית טובה יותר עבור האזרחים וכתוצאה מכך- להגביר את האמון במוסדות השלטון. הנושאים בהם עוסק התחום כוללים השתתפות פוליטית פורמלית ולא פורמלית, תפיסות של הציבור לגבי השלטון ויכולתו להשפיע עליו וייצוגים של ציבורים בחברה במוסדות השלטון. מדדים לדוגמה: אמון בממשלה, שיעורי נשים בתפקידים בכירים במגזר הציבורי, שיעורי הצבעה בבחירות לכנסת.
אמון בממשלה: 45% גבוה ביחס לערים, באשקלון עדיין מאמינים להבטחות הליכוד.
אמון במערכת המשפט: 41% הכי נמוך ביחס לערים הגבוהות.
יחס בין נשים וגברים במנהל הציבורי: בעיריית אשקלון אין נתונים.
שיעור הצבעה לבחירות: 58% מדד נמוך מבין הערים הגדולות.
איכות סביבה:
הסביבה הטבעית היא תחום נרחב מאוד המורכב ממערכות אקולוגיות מגוונות. לאיכות הסביבה השפעה רבה על איכות החיים של האדם. מדדי תחום הסביבה עוסקים במערכות האקולוגיות הקיימות, במשאבי הטבע, באיכות הסביבה ובמפגעי סביבה, ובבריאות האדם. מדדים לדוגמה: זיהום אוויר, שביעות רצון מניקיון בסביבת המגורים, איכות מי השתייה.
מחזור פסולת ביתית וגזם : 4.7% בלבד מחדל עירוני – ממוצע ארצי 23%.
שביעות רצון מהניקיון באזור המגורים : 50% הכי נמוך מבין הערים הגדולות ונמוך מהממוצע
ארצי.
שביעות רצון משטחים ירוקים: 65% הכי נמוך מבין הערים הגדולות.
איכות מי השתייה וחיידקים: 4.7% האיכות הכי נמוכה בין הערים.
רווחה אישית וחברתית
רווחה אישית וחברתית כוללת התייחסות לקשרים החברתיים והפעילות החברתית של הפרט לצד תחושותיו הסובייקטיביות בעניין רווחה וחוסן אישי. הרווחה החברתית מגלמת בתוכה את ההון החברתי, ומושפעת בין השאר מן הפנאי המצוי בידי הפרטים ומיכולתם ונכונותם ליטול חלק בפעילויות משותפות. מדדים לדוגמה: שביעות רצון מהחיים, תחושת אפליה, תחושת בדידות ואמון כללי.
שביעות רצון מהחיים בני 20 ומעלה: 81% המדד הנמוך ביותר מבין הערים הגדולות.
ציפיות ביחס לעתיד בי 20 ומעלה: 43% בלבד, המדד הנמוך ביותר מבין הערים הגדולות.
תחושת בדידות בני 20 ומעלה: 26% הגבוה מבין הערים הגדולות.
תחושת אפליה: אין נתונים.
ביטחון אישי
ביטחון אישי הוא צורך בסיסי קיומי של כל אדם. הבטחת הביטחון האישי עוסקת בהגנה על גופו, נפשו ורכושו של האזרח מפני קשת רחבה מאוד של איומים בחיי היום-יום. הנושאים שנמדדים במסגרת התחום כוללים פשיעה ואלימות, תנועה, טרור, אסונות ותחושת ביטחון סובייקטיבית. מדדים לדוגמה: מספר נפגעים מעבירות אלימות, תחושת הביטחון ללכת לבד בחושך, מספר מקרי רצח ובריונות בכביש.
20% מתושבי העיר מפחדים ללכת לבד באשקלון.
3 הרוגים בתאונות דרכים –
24 פצועים קשה בתאונות דרכים
מדד איכות החיים באשקלון מגלה תמונה עגומה, תמונה שהנהגת העיר בוחרת להסתיר ולספר לתושבי העיר סיפורי בדים עם תמונות מרוטשות. איכות החיים נראית בדיוק כאיכות מנהיגיה, מספיק לצפות בישיבת המועצה בכדי להבין למה איכות החיים באשקלון ירודה.