"אפשר לגמור את זה בטוב ואפשר לגמור את זה ברע"

אדריכל העירייה אריק ברששת עלה השבוע להעיד במשפטו של ראש העיר אשקלון לשעבר, איתמר שמעוני וחשף כי נפתח נגדו הליך פיטורים לאחר שהערים קשיים על קידום פרויקט של היזם ואיש העסקים יואל דוידי * גם היועצת המשפטית של העירייה, הילה רווח מסרה עדות מעניינת במיוחד רגע לפני שמצעד עדי התביעה במשפט מגיע לסיומו * הנוכחות של עופר שמעוני במסדרונות העירייה, הלחצים מצד המנכ"ל לשעבר חיים סופר והניסיונות לקידום פרויקטים העומדים בלב חקירת המשטרה 

משפטו של ראש העיר אשקלון לשעבר, איתמר שמעוני, ממשיך לעורר עניין רב בעיר. רשימת עדי התביעה הולכת ומתארכת אולם מתקרבת לסיומה. עד עתה עלו על דוכן העדים עשרות עדים, רובם ככולם בכירים במערכת העירונית בעבר או בהווה. השבוע מסרו את עדותם היועצת המשפטית של העירייה, עו"ד הילה רווח: ואדריכל העיר אריק ברששת וסיפקו עוד הצצה לאופן שבו התנהלה עיריית אשקלון תחת הנהגתו של שמעוני.

"הוא אמר שאח שלו מתווך"

היועצת המשפטית הילה רווח: מסרה עדותה ביום שני השבוע ואמרה: "כאשר הכנתי חוות דעת כללית והסדר ניגוד עניינים ואיתמר מבקש להודיע על כל פעילות של אחיו עם כל יזם בעיר. איתמר ידע לפני שיידעו אותי שעופר עבד אצל דוידי בניגוד לעמדה שלי. כל חבר

ועדה התבקשו למלא שאלון על ניגוד עניינים. איתמר ענה שאחיו הוא מתווך, כדי לאפשר לו להיות חבר בועדת לתכנון ובניה".

תובעת: אמרת שהוא היה צריך להגיד לך, הוא אמר לך?
רווח: "לא זוכרת באיזו סיטואציה הוא אמר לי שאח שלו מתווך. הוא יכול להיות חבר בוועדה כי יש פסיקות בעד זה".

תובעת: מתי מוטלת על חברי הועדה וחברי המועצה למלא את השאלון?
רווח: "יש חברים שאסור להם להיות במצב של ניגוד עניינים. זו חובה למלא את השאלון, על מנת שמי שלא ממלא את השאלון, לא יוכל להיות חבר בוועדה".

תובעת: יש כללים על איתמר שמעוני?
רווח: "הוא מחוייב לעדכן אותי ובמקרה שאחיו מתווך אז חלה עליו חובת דיווח".

תובעת: תתייחסי לפניות של עופר שמעוני לגורמים בעירייה?
רווח: "לא ידוע לי על כך"

תובעת: מה היה ידוע לך איזו שהיא פעילות למשהו שקשור לעירייה?
רווח: "לא היה ידוע לי. מי שפעל עבור דוידי היה רוני מהצרי".

תובעת: כיועצת משפטית, מה דעתך על הגעה של אחיו של ראש העיר למשרדי העירייה
רווח: "זה לא תקין כי מסתכלים עליו אחרת כי הוא אח של ראש העיר ואסור לו להסתובב במסדרונות העירייה ובמחלקת ההנדסה. יש לו אימפקט כלפי העובדים".                                     

תובעת: תתייחסי לפניות של עופר שמעוני לאנשים בעירייה. מה דעתך על מעורבות אח של ראש העיר מול גורמים בעירייה
רווח: "אם זה פקיד בעירייה אז זה לא תקין, אבל אם זה מנכ"ל העירייה אז זה אפשרי. יש פניות שיכולות להיות לגיטימיות תלוי בעניין של מה הייתה הפנייה, איפה זה היה, בעירייה, בבית שלו, אח הוא פנה אחיו בקשר לבנייה, אז זה לגיטימי, אבל אם הוא פנה לגבי היתר בניה למנכ"ל העירייה".

השופטת: למה הוא צריך לפנות למנכ"ל העירייה?
רווח: "יש קשר בין מנכ"ל העירייה להיתרי בניה וזו יכולה להיות בגדר הסבירות".

תובעת: מה יש לך לומר על מידת ההשפעה של המנכ"ל כשאח של ראש עיר פונה אליו
רווח: "הוא מנכ"ל העירייה והוא הפקיד הבכיר ביותר. לטעמי אי אפשר להעניש אדם בגלל שהוא אח של ראש העיר".

תובעת: אז בתור מה הוא מגיע למנכ"ל העירייה? לפי התשובה הקודמת שלך הבנתי שהנושא מצוי בתוך שטח אפור
רווח: "אם הוא הסתובב במסדרונות העירייה אז זה לא תקין".

תובעת: בנוגע לפניות של אח של ראש עיר למנכ"ל העירייה איך את מתייחסת לזה?
רווח: "זה לא תקין ככל שידוע לי והשאלה הייתה מה קורה עם היתר בניה, אז זה נראה לי תקין, על יותר מזה לא הייתי חושבת שזה תקין".

תובעת: יש התכתבות בינך לבין חיים סופר, את שואלת אותו על דוידי. מה ידעת לגבי הקשר של עופר עם דוידי עד ההתכתבות הזו?

רווח: "אמרתי שאם אח של ראש העיר פונה בתדירות עם דרישות והנחיות, אז אני חושבת שזה היה מובא לידיעתי כי זה בהיקפים גדולים. ידעתי שאיתמר לא יוכל לעבוד בעניינים של דוידי".

תובעת: מה עשית מאותו מועד?
רווח: "לא זוכרת מה עשיתי ומה שאלתי עד שיצא ההסדר של ניגוד עניינים"

תובעת: בחקירה ידעת יותר פרטים על כך אני ארענן את זכרונך. ממי ביקשת פרטים?
רווח: "ביקשתי ולא זוכרת ממי".

תובעת: אז החוקרים כתבו משהו אחר. כתוב שכן ביקשת לדעת פרטים על הפניות שהיו, את זוכרת ממי ביקשת ספציפית פרטים?
רווח: "לא זוכרת ממי ביקשתי"

תובעת: זה מסתדר עם מה שאמרת קודם?
רווח: "אני משערת שביקשתי פרטים מחיים ואיתמר"

תובעת: לפי סעיף 10א׳ יש סתירה מהותית בין מה שאמרה העדה כאן לבין מה שאמרה בחקירתה במשטרה. תשובת העדה מוקראת מתוך פרוטוקול החקירה ״לכן ביקשתי יותר פרטים מחיים ואיתמר לא ממש קיבלתי מידע מפורט ואיתמר הציג כל הזמן שאח שלו משווק פרויקטים של דוידי״ השאלה: מדוע חלף זמן מאפריל עד ספטמבר?

רווח: "לא זוכרת, לא זוכרת"

חתימה על היתר בעשר בלילה

בשלב הזה נחקרת רווח בחקירה נגדית על ידי סניגורו של איתמר שמעוני, גבריאל רפפורט.
השופטת: אמרת שניהלת שיחות בנפרד גם סופר וגם עם איתמר בעניין דוידי מה היה בשיחות?

רווח: "לא זוכרת מה אמרתי. אני מתבססת על מה שאומרים לי. זוכרת שישבתי. הנחתי את איתמר שאח שלו חייב ליידע אותו. כאשר יש לאח שלו פרויקט אצל דוידי".

רפפורט: סמוך לתאריך איתמר הודיע שאחיו משווק פרויקט אצל דוידי.
רווח: "כן, מאשרת את הדברים"

רפפורט: לגבי בניין פאר היו לחצים מצד דוידי?
רווח: "לא יודעת על לחצים"

רפפורט: מי חותם על הסכם השכירות של העירייה?
רווח: "ראש העיר, מנכ"ל העירייה וגזבר העירייה"

רפפורט: ראש העיר עסק בעניין?
רווח: "לא זכורה לי פנייה של איתמר להסכם השכירות הוא לא עוסק בזה".

רפפורט: היית נוכחת בשעת החתימה של גלאם על הסכם השכירות?
רווח: "לא זוכרת שהייתי במעמד שתומר חתם"

רפפורט: בנושאי שכירות והארכה איתמר חתם?
רווח: "לא"

רפפורט: האם חיים סופר החתים את תומר גלאם על החוזה הזה?
רווח: "לא זוכרת כזה דבר"

רפפורט: יודעת מי זה משה פונטה?
רווח: "לא ידעתי, עכשיו כן"

רפפורט: איתמר הפנה את רועי שוורץ לפונטה לשאול אח מישהו תרם לקמפיין הבחירות כדי למנוע חשש לניגוד עניינים.
רווח: "נכון, התרשמתי מאיתמר שהוא בודק אם המבקש תרם לו".

רפפורט: מה קשור פונטה
רווח: "הוא היה איש הכספים של איתמר בבחירות"

רפפורט: שחר בן עמי, למה היה שם?
רווח: "היה צורך לחזק אותי בענייני תכנון ובניה"

רפפורט: מי הביא את שחר בן עמי?
רווח: "איתמר נתן לי את החופש לבחור ובחרתי בו".

רפפורט: גם הפרויקטים של דוידי
רווח: "נכון"

רפפורט: האם החתימו אותך על היתרים בשעות הלילה המאוחרות?
רווח: "כן חתמתי על הסכם של חברת אפרידר, עד עשר בלילה"

רפפורט: מה מוביל אותך שאת עובדת עד עשר בלילה?
רווח: "בתקופה של איתמר היו לנו ימים כאלה עם הנחייה של מנכ"ל העירייה לסיים עד סוף היום"

תובעת: היה לך שיח עם סופר על כך
רווח: "כן"

רפפורט: את אומרת, שבסוף מה שמשנה זה המעשים בנוגע לניגוד עניינים, תנסי לשחזר מאז ידעת שעופר מתווך, זוכרת התערבות של איתמר בנוגע לדוידי
רווח: "לא זוכרת שהוא נתן לי הנחיות, רק לבדוק את חוקיות ההסכם".

"היינו משביתי השמחה"

ביום רביעי השבוע מסר את עדותו אדריכל העירייה, אריק ברששת וגם היא הייתה מעניינת במיוחד וחשפה את מערכת היחסים המורכבת בקומה הרביעית בבניין העירייה.

תובעת: אמרת שישבת בישיבות עם נציגים של היזם, דוידי היה שם?
ברששת: "אני לא זוכר אם דוידי או מהצרי. מהצרי זה הנציג שלו".

תובעת: "תספר על בקשה להיתר שאושרה חרף התנגדות מהנדס העיר ואדריכל העיר.
ברששת: "לא זכור לי מקרה ששנינו מתנגדים מקיר לקיר וזה עובר. לא זוכר מקרה כזה בעשרים שנים האחרונות".

תובעת: תספר על שוויצריה הקטנה, על הרקע התכנוני
ברששת: "מדובר במגרש אחד גדול, במקום די מרכזי בעיר. צומת שדרות ירושלים וקדש מגרש עם 18 דונם. הסיפור התחיל עם שותפות של שני גורמים: עם הזמן היו אי הבנות וסכסוכים. נבנו שני בניינים בני 10 קומות והחליטו לפרק את השותפות: בן דהן את החלק הדרומי הקטן של שני דונם ובד בבד עם החלוקה הוא קיבל 52 יחידות דיור ו-5,000 מ"ר מסחר. התוכנית החלה במקום משנת 98' קבעה מפורשות שבחלק הדרומי בהנחיות עיצוב יתכונן מתחם מרכז אזרחי ומסחרי המופנה לחוף הים על ידי קבוצת בניינים ומבנה מסחרי נמוך בקצה הדרומי של המגרש: מי שמכיר, לתב“ע הזה היה שצ"פ. ולמה נרשם? כדי לשמור על הנוף לים של מדורגי הים שיושבים לכיוון הים ומולם היה שצ"פ (שטח ציבורי פתוח) וכדי להבטיח את המשך התצפית לים נקבע שיהיה מבנה מסחרי נמוך כגובה הווילות שנמצאים ממול. בן דהן לא ידע את זה והם ניסו את כוחם דרך שמוליק לוי וזה לא צלח. זה הגיע לוועדת ערר והמליצו להם למשוך את הערר. השוויצרים כאב לי הלב עליהם, זוג מבוגרים שהגיעו אליי מז'נווה, ניסו לשכנע אותי ראו שזה לא הולך, חזרו לשוויץ ואז יעקב שמולביץ' קנה את החלק הצפוני. כשהגיעו הזוג אמרתי להם יש לכם זכויות ל-52 דירות, שאין לכם איך לבנות אותם, ונוכל להעביר את הזכויות לחלק הצפוני ואני אסכים להוספת חמש קומות. בנסיבות האלה דוידי נכנס באמצע ורכש את המשולש הזה".

תובעת: כמה שמואלביץ' היה מוכן לשלם?
ברששת: "בין 7-8 מיליון".

התובעת: מציגה פרוטוקול של פגישת עבודה בנושא שוויצריה הקטנה.

התובעת: תספר על הישיבה.
ברששת: "ב-17/11 אנחנו מזומנים לישיבה בחדר ישיבות, אני ומהנדס העיר. שם אנחנו פוגשים את דוידי עם הצוות המשפטי, שני עורכי דין אבנר הקר ואליהם התלווה עו"ד אלי וילצ'יק, עורך דין מאוד מוכר בעשירייה הפותחת של הפתנאון בארץ. וצוות התכנון עידו דאובר. הם מציגים פרויקט ואני מזהה את המשולש של שוייצריה הקטנה ודוידי מודיע שהוא רכז את המגרש ולא שאלו אותי בכלל. אני הרמתי גבה כי ידעתי שמתנהל מו"מ חדש וביקשתי לראות ניירות שרכשו, אבל שום דבר. הוצג מסחר ושני מגדלים של 9 קומות והתפתח דיון וויכוח ואמרנו להם שזה לא תואם את התב"ע וסטייה ניכרת מהתב"ע. אז אמרתי שיש סעיף בתב"ע שאוסרת את זה. דוד ירון הגיב ווילצ'יק אמר שאנחנו לא מבינים… בסוף יש החלטה שצריך לקבוע ישיבה עם דוידי והגשת חומר".

תובעת: כיצד הגיב ראש העיר?
ברששת: "אני לדעתי הוא לא ידע, הוא היה די מופתע. הוא לא ידע שיש מגבלה כזו בתב"ע. ראיתי את זה בפליאה שלו".

תובעת: תספר על האווירה בישיבה עם דוידי
ברששת: "הם נכנסו עם חיוכים ומבסוטים בהתלהבות, והיינו משביתי השמחה אני ודוד ירון. זה לא נעים".

תובעת: מה אמר איתמר באותה הישיבה?
ברששת: "אני הסברתי"

תובעת: מקריאה מחקירתו. "הוא (איתמר) שאל איך יכול להיות שווילציק אומר ככה ואתם אומרים שלא. הוא היה נראה מופתע".

התובעת: איך?
ברששת: "הוא היה נראה מאוכזב. כי ניסו לקדם פרויקט ובסוף לא היה פרויקט".

ניסיון הפיטורים של האדריכל

בעדותו התייחס השבוע ברששת לניסיון לפטר אותו: "שבועיים אחרי הישיבה קראו לי לפיטורים, יוסי לוי סמנכ"ל משאבי אנוש זה היה בהפסקת צהריים הוא מדבר ומדבר והולך סחור סחור ואמרתי לו 'מה קרה? אתם רוצים לפטר אותי?'"

תובעת: מה שמעת?
ברששת: "אני שמעתי שעופר שמעוני מסתובב בעיר ואומר שאוטוטו מפטרים את האדריכל כי הוא לא מתיישר עם הקו של שמעוני. שמעתי ממזכירתי, מאנשים. אז הוא אומר לי: 'לא דיברו איתך?' שאלתי אם הוא יודע למה רוצים לפטר והוא אמר שהוא לא יודע. ביקשתי שיקיים ישיבה עם ראש העיר והמנכ"ל כדי לשמוע למה רוצים לפטר. הוא הסכים אבל זה לא התקיים. למחרת נקראתי למנכ"ל העירייה שהודיע שאני מפוטר בגלל כישורי ניהול ואמר: אפשר לגמור את זה בטוב ואפשר לגמור את זה ברע ואני מבקש שתיתן לי תשובה עד יום ראשון וזה היה ביום רביעי. דיברנו והוא אמר שאחזיר תשובה ביום שני. יצאתי ולמחרת פוסטים בכל הרשתות: מנכ"ל העירייה פיטר את אדריכל העיר, וגם בעיתונות. ואז ביום שני יש ישיבה אצל המנכ"ל בנושא קניון גירון בראשות ראש העיר. לפני הישיבה אני מקבל הודעה שהפגישה עם סופר נדחתה למועד אחר. אחרי הישיבה על גירון, אני בא לצאת ואיתמר אומר: 'כנס אליי לחדר'. הוא מודיע לי שאין פיטורים ואני הבהרתי שכל המטרה שלי היא להגן עליו שלא לעשות טעויות של תכנון ובנייה".

שופטת: בשיחה הזו אתה מברר מה הסיבה לפיטורים?
ברששת: "לא. זה מאחוריי אז למה שאחפור. ואז פורסמו פוסטים שהיו אי הבנות"

תובעת: תספר לי על פרויקט פאר, על הבקשות לתוספת זכויות בניה
ברששת: "זה פרויקט שדוידי רכש עם זכויות להיתר בניה. כך שהוא רכש היתר בניה מוכן עם תמ"א ועם קומות והכל. אחרי כן הוא רצה להוסיף זכויות לקומות וזה הצריך שינוי תב"ע. ההיתר שיצא לבניין על שם חברת 'ארלט' מיצה את כל זכויות הבניה במגרש לרבות הפעלת תמ"א 38. הוא ביקש להוסיף זכויות אחת הדרכים היא הסבת תוכנית והתברר שזה לא חוקי והיא בוטלה. היינו אז ועדה עם סמכות עצמאית, ובתור ועדה עצמאית לא יכולנו לעשות כלום. אז היה את הסיפור של רכישת זכויות מהעירייה, דוידי זכה במכרז והחוק מאפשר העברת זכויות ממגרש למגרש באותה התוכנית אבל הוועדה המחוזית התנגדה להפקדת התוכנית ואנחנו עדיין בסיפור הזה".

תובעת: תתייחס ללחצים בעניין פאר
ברששת: "חיים סופר. טלפונים על בסיס כמעט יומי "מה הסטטוס?", וזה כבר הפך להיות ממזכירה למזכירה".

שופטת: למה לחצים?
ברששת: "פעם אחת זה התעניינות, כשמתקשרים כל יום זה כבר לחצים. 'נו מתי זה מגיע לוועדה?'. היות והוא שואב זכויות מבניין העירייה והוא מבקש להעביר את זה לבניין שלו זה עניין מסובך. לא היה ברור מי מגיש את התוכנית ואחרי התייעצויות הגענו למסקנות שרק העירייה יכולה להיות מגישת התוכנית זה לקח זמן ובסופו של יום לקחנו את זה על שם העירייה".

תובעת:: היו עוד יזמים שלגביהם היו לחצים?
ברששת: "כן. הניג ואלעזרא".

שופטת: הופנו אליך פניות או לחצים מצד שמעוני?
ברששת: "לא".

התובעת: כשדיברנו על לחצים מצד פאר, אמרת שיחות טלפונים. היו עוד דרכים?
ברששת: "היו ישיבות אצל המנכ"ל למה התב"ע לא מתקדמת ואני מסביר את המורכבות, אלה עניינים משפטיים".

תובעת:: באיזו מידה הרגשת גם בישיבות עם סופר ודוידי שהופעלו לחצים?
ברששת: "הופעל לחץ להביא את הדיון בתב"ע בהקדם האפשרי".

תובעת: תתייחס להתעסקות של מנכ"ל עירייה בתב"עות
ברששת: "לא קיים. המנכ"ל הקודם אברהם בן דוד מעולם לא התעניין בתב"עות, בהליך של תב"ע. מה שעניין אותו זה היקפי בנייה, הכנסות, אבל הוא לא ירד לרזולוציות של תב"ע כמה ואיך. מעולם".

תובעת: מה אתה יודע על הקשר בין פוקס ודוידי.
ברששת: "היו פעמים שדוידי היה יושב אצל פוקס כמעט כל יום. מה יש ליזם לחפש את מזכיר ועדה באופן יום יומי".

תובעת: הבעת את זה?
ברששת: "יכול להיות שאמרתי לדוד ירון. אבל זה תמוה. מילא פעם פעמיים אבל יום יום זה חריג".

התובעת: אתה מכיר יזם אחר שהתנהג ככה?
ברששת: "בתדירות כזו אף אחד".