הגברת ד' ( השם שמור במערכת), אם חד הורית ל- 4 ילדים, 2 קטינים, ושני בגירים שאחד מהם חייל, נדרשה לצאת את ביתה ולהתגורר באוהל עם ילדיה ובתה בת השנתיים וחצי. "עיריית אשקלון לא עוזרת לי "
מזה מספר ימים שעזבה גב' ד את ביתה המושכר יחד עם ילדיה לגור באוהל בודד בחוף הים, בימי הקיץ הרותחים. יחד עם קטינה בת 7 ובת נוספת בגיל שנתיים וחצי. "פניתי לכל הגורמים בעירייה מיום חמישי שעבר, הם מכירים את כל הסיפור שלי ולא מסייעים לי בכלום".
ד' מזה שנים חד הורית, עד למשבר הקורונה עבדה למחייתה והמתינה שנים לדיור הציבורי לאחר שנמצאה כמי שעומדת בתנאים. עד למציאת דיור ציבורי, זכתה ד' בסיוע בשכר דירה שאפשר לה להשכיר דירה בשוק החופשי ולכלכל את עצמה וילידה ככל האפשר.
משבר הקורונה היה משבר אישי לה ומשפחתה, משבר הקורונה הביא לסיום עבודתה, כרבים אחרים במדינה, בתום משבר לא נותרה היא מחוסרת עבודה ובמצב כלכלי קשה. למרות מצבה הקשה מזה שנים, דאגה היא לגדל את ילדיה באופן הראוי והמכבד ביותר.
לפני מספר חודשים, התקבלה הודעה כי נמצאו לה דירות בדיור הציבורי שהתפנו, וד' נתבקשה להגיע ולראות את הדירות. דירה אחת הייתה בשכונה בעיר, בה את פניה קיבלו שני נרקומנים שביקשו ממנה כסף, ובשנייה בבניין מוזנח עד מתפורר בשכונה וותיקה. ד' סירבה, והובהר לה כי תמתין לדירה נוספת שאמורה להתפנות.
בעוד היא ממתינה, וללא כל הודעה מכל גורם, הופסק לה הסיוע בשכר הדירה. כך נותרה ד' רק עם דמי הבטחת ההכנסה. וסיוע מינימאלי בשכר הדירה. כל ניסיונותיה של ד' להבהיר למשרד השיכון כי ביטול הסיוע הנו גזר דין מוות כלכלי, לא הועילו.
את השכירות החודשית לא יכלה ד' לשלם ובלתי ברירה נאלצה לצאת את ביתה ולהתגורר באוהל בחוף היום.
"פניתי לכולם, למזל מהרווחה, למרקו, עוזר ראש העיר, לדורון נקשרי, לעו"ס לסגנית ראש העיר, שיעזרו לי במצוקה שלי, אני עם שני קטנות באוהל, וחייל שאין לו לאן לחזור". "אני רוצה שיסיעו לי מול הרשויות, או שלפחות סיוע זמני מהעירייה, אני חיה רק מהבטחת הכנסה בסך 3300 ₪, אך אפשר בכלל לחיות".
"עמותת י.ג.ל, יסמין מנסה לסייע לי במזון, אבל בעירייה, חוץ מלהעביר אותי מגורם אחד לשני, אין לי כל עזרה, גם הבטחות שמעביר לי עוזר ראש העיר לא מתקיימות, הוא מעביר אותי למזל וזאת לא חוזרת"
"או שיעזרו לי בקורת גג זמנית, או שיסייעו לי מול משרד השיכון, אני בחום המטורף הזה באוהל, לא הגיוני"
בינתיים, באוהל ארעי על חלקת דשא קטנה בסמוך לחוף הים שם הם ישנים, שם הם אוכלים, בחוף בלחות ו משם יוצאים הילדים לבית הספר. ד', המתקיימת בעיקר מקצבה של 3,100 שקל שמשולמת לה על ידי הביטוח הלאומי, לא יכולה לעמוד בתשלומי שכר דירה, עו"ס העירייה נטליה, סייעה לה בקייטנה לבתה הקטנה ללא עלות, בכדי שיתאפשר לה לצאת לעבודה.
"המדינה מתנערת מאחריות, אף גורם לא הודיע לי שאין לי יותר סיוע, לא מילגם ולא עמיגור, אין לי לאן ללכת. אני מכינה את עצמי לימים רבים בלי ברירה".
לדבריה היא רוצה לעבוד, אך אינה מוצאת עבודה, אני אשמח לקבל עבודה. במשרד הבינוי והשיכון מנסים להרכיב תכנית שתוכל לסייע, אך ד' מתעקשת שמה שהוצע לה עד כה לא היה מספק או ריאלי כדי להכניס אותה ואת ילדיה תחת קורת גג.
למשרד השיכון הסמכות והאחריות הבלעדית במדינת ישראל למתן דיור ציבורי לזכאים ולמתן סיוע בשכר דירה והוא פועל בהתאם לקריטריונים שקבע. לרשויות המקומיות אין כל השפעה על קריטריונים אלה. ד' נמצאת בהליך מול משרד השיכון במטרה לקבל דיור ציבורי ועד שתימצא דירה מתאימה, היא מצפה לקבל מהמשרד שכ"ד מוגדל בגובה של 3,900 ₪ ומבקשת את עזרת הרשות לפחות לסייע לא מול משרד השיכון ולהשיב לה את הסיוע.