מערכת החינוך נדרשת לצערנו לשוב ולפעול במצב חירום. האתגרים הלוגיסטיים, הרגשיים והפדגוגיים שתקופה כזו הם רבים ומורכבים. השיבוש מחייב אותנו לחשוב בכל פעם מחדש כיצד נכון לפעול במיוחד לאור הלחימה. לבתי הספר תפקיד חשוב בזמני חירום כי הוא משמש כמסגרת ומנגנון השייכות הראשון של הילדים ובני הנוער – וככזה יש לו תרומה חשובה לתחושת החוסן האישי שלהם ותפקיד משמעותי בתמיכה בהם.
ד"ר (סא"ל) שלמה סויסה
לבית הספר יש גם תפקיד קהילתי משמעותי מאחר שהוא מאפשר לאבות ולאימהות לפעול ולתפקד באתגרים נוספים שהתקופה המאתגרת מזמנת להם, ולעיתים אף תורם באופן מעשי ומאורגן בצרכים שונים של ניהול העיר. מה גם שלחינוך וללמידה יש חשיבות בפני עצמם שהרי הם הבסיס לקיומה ושגשוגה של ילדינו, וצריכים להתקיים גם במצבי חירום.
המטרות החשובות ביותר
שמירה על קשר, תחושת שייכות וחוסן רגשי – אחד מתפקידי בית הספר הוא לתמוך בתלמידים, במורים ולעתים גם בהורים, לסייע להם להרגיש שייכות למסגרת, שיש מי שרואה אותם ואכפת לו מהם. בנוסף שואף בית הספר לעזור לתלמידים לשמור על תחושת מסוגלות ותפקוד, התמודדות עם רגשות קשים וכן לזהות ילדים עם קשיים רגשיים הדורשים טיפול נוסף. חשוב לזכור שישנם תלמידים, אנשי צוות ומשפחות שחוו אובדן. בית הספר הוא מרכיב חשוב בקהילה שתומכת בהם, במיוחד שלא כל יכולות הילדים שוות בניהול שגרת חיים במשבר בו אנו נמצאים.
התקדמות בהקניית ידע ומיומנויות- כאחת המטרות העיקריות של בית הספר, חשוב לוודא כי במהלך תקופת הלמידה לא ייווצרו פערים, ואולי אף להקדיש את התקופה כדי לסייע לחלק מהתלמידים לצמצם פערים קיימים.
התפתחות אישית, תחושת משמעות וביטוי אישי – בזמני חירום, צעירים (וגם מבוגרים) עוברים שינויים וטלטלות בזהות האישית ובערכים שלהם. לבית הספר יכול להיות תפקיד אקטיבי בתהליך הזה על ידי עידוד ויצירת הזדמנויות להתנדבות, עידוד יוזמות ופרויקטים של תלמידים ועוד.
איך הנהלת העיר צריכה לקבל החלטות
אחד האילוצים המרכזיים בתקופת חירום הוא אפשרות ההגעה הפיזית לבית הספר. בהנחה שהורים רבים לא יבואו באופן רציף, במיוחד באם ישוגרו רקטות לאשקלון בעת הזו, יש להיות מוכנים לפעול במודל היברידי .
על העירייה לקיים הערכת מצב באופן תדיר בכדי לבחון את המתווה הנוכחי.
- כמה תלמידים יכולים להגיע לבית הספר?
- ארגון מרחבים מוגנים בקרבת מקום לבית הספר.
- איך התנהלו התלמידים בעת שיגור הפעלת צבע אדום, האם ישנה חרדה, האם ישנם מרחבים מוגנים שמותאמים להתנהלות זמנים בעת הפעלת צבע אדום.
- לבחון תכני חובה אותם יש לקדם ובחינה של מערכת שעות מתומצתת יותר בכדי למנוע חשיפה לסיכון הקיים.
- תכנים המותאמים למצב: פעילויות למידה או פעילויות אחרות שעוסקות בתכנים ובצרכים שעולים ממצב החירום עצמו.
האם ועל מה תלמידים יוערכו? לא בטוח שבזמן חירום כדאי או אפשר לקיים את אותה שגרת מבחנים ומטלות, אולם לאורך זמן הצורך בכך יחזור וכדאי לתכנן זאת.
הערכה אינה מכוונת רק לתלמידים, אלא גם למדידה של השגת המטרות הבית ספריות. כדאי לחשוב מהם המדדים ומנגנוני ההערכה שתוכלו לקיים ללא מאמצים גדולים מדי, שיסייעו להם לכוון את עשייתם ויאפשרו לתלמידות ולתלמידים לקבל משוב ויסייעו להם להתקדם.
כמה אפשרויות לביצוע הערכה בתקופת חירום:
- מדד מעורבות בלמידה – עד כמה התלמידים משתתפים, פעילים, מגישים דברים, נמצאים בקשר וכו'.
- סקרי התמודדות 'חכמים' (כמו שאלוני "איך אני מרגיש.ה היום?").
- עדויות ביצוע בנושאי הלימוד – הגשת מטלות, מפגשי הצגת תוצרים ועוד.
- מדדי מעורבות קהילתית – עד כמה תלמידים מתנדבים ובמה?
- סקרי צרכים של תלמידים והורים.
ניהול הקשר עם התלמידים והמשפחות
אחד התהליכים החשובים ביותר שבית הספר יכול וצריך לעשות בתקופה כזו הוא לדאוג, לגלות אכפתיות ולנהל את הקשר הרצוף עם התלמידים, המשפחות וגם עם הקהילה במובן הרחב יותר. תלמידים רבים מגיעים ממשפחות שחוו אובדן, שנמצאות במצבי מצוקה, או עם בעיות אחרות שמועצמות בתקופות חירום. השמירה על המסגרת והתחושה שיש מישהו שאכפת לו ממני ואולי אפילו יכול לסייע בפתרון חלק מהבעיות, היא חיונית גם למי שלכאורה נראים בסדר גמור.
לכן חשוב שבית הספר ייצור סדירות קשר קבועה עם התלמידים, רצוי אישית, של שיחה קצרה בת 3-5 דקות, פנים אל פנים או טלפונית, או לכל הפחות תקשורת ווטסאפית אישית אחת לכמה ימים. זו משימה שעלולה ליצור עומס ולכן כדאי להיערך אליה, לתכנן ולווסת אותה נכון. כפי שצוין קודם, רשת התמיכה הזו צריכה להתייחס גם לחברי הצוות.