השבוע פורסמו הישובים הזכאים להיכלל ברשימה, אשקלון שוב בחוץ. זוכרים את ההצהרות של תומר גלאם לפני כשנה-"לא ננוח עד הגדרת אשקלון כאזור עדיפות לאומית א'". ככל הנראה ראש העיר החליט לנוח.

 בין טיל לטיל, ובין משבר למשבר, עולה ויורדת ההבטחה של ראש העיר תומר גלאם כי אשקלון תיכף תזכה בתואר אזור עדיפות א שיביא עמו הטבות. הוא הביא שרים, ראשי ערים, הצטלם עם ראש ממשלה, וגם השנה אנחנו בחוץ.

 

"ממשיכים את המאבק למען תושבי אשקלון היישר מכנסת ישראל", מסר גלאם, "חייבים להפסיק את העוול שנגרם לאשקלון – העיר המאוימת והמופגזת ביותר שזוכה לאפס הטבות. בדיוק לשם כך, אנחנו מובילים מספר תהליכים למענכם, ולא ננוח עד שנשיג את המטרה הסופית הענקת ההטבות המגיעות לתושבי אשקלון והגדרת העיר כאזור עדיפות לאומית א'".

 

אז למרות ההצהרות, שככל הנראה נותרו על הפיד ( בפייסבוק) אין כל חדש. עיריית אשקלון והעומד בראשה נכשל.  ראש העיר הבטיח וצעק כי לאור מצבה הבטחוני של העיר, המציאות מחייבת כי תוגדר כאזור עדיפות לאומית.

 

אזור עדיפות לאומית הוא אזור שממשלת ישראל הכריזה עליו כאזור מועדף, וכפועל יוצא מכך, מוענקים ליישובים הנמצאים בגבולותיו, תמיכה, סיוע, הנחות, הטבות ותמריצים שונים, כדי למשוך אליו תושבים, יזמים ועוד.

 

מזה שנים שאשקלון סובלת משוק עבודה מדשדש. כזה שמבריח רבים מאתנו אל ערים אחרות ותעסוקות אחרות, מתקדמות יותר. העיר נותרה למרות גדילתה עם אותם עוגני תעסוקה ועם מרכזי עסקים שבקצב מדאיג מדשדשים לסגירה וכאלה שבמשבר הנוכחי נסגרו בעשרות.

 

החלטות הממשלה משנת 2018 אשר לא החריגו את אשקלון, לא מנעו מכל שרי הממשלה להבטיח כי בסיועם אשקלון תכנס לרשימה "המכובדת" יחד עם כל הכפרים הערביים והישובים הנכשלים, ותזכה להכרה כאזור עדיפות. שר הפנים הבטיח, שר האוצר, הישן והחדש, שר הכלכלה, ראש הממשלה מאז ועד היום, ביבי. כולם הבטיחו וכלום.

 

קביעת אזור עדיפות א' הוא חלום רטוב של כל רשות מקומית. אך לרשות המרכזית/ הממשלה זה כאב ראש כלכלי אשר יכול להסתכם במיליארדי שקלים שלא יכנסו לקופת המדינה בדמות כספי מיסים.

 

ראש העיר תומר גלאם הבהיר כי לכאורה הוא היחיד שיש באפשרותו לפעול כי אשקלון תזכה בהגדרה של אזור עדיפות לאומית, היה ההיגיון קובע כי היחיד שיכול "להביא" לעיר את הבשורה. משנת 2018 שהחל את ההבטחות, היה מקורב בזמנו על חברי סיעת כולנו ז"ל, שרי כולנו עלו לרגל לסייע לו להמשיך עוד קדנציה. מאז 2018 ועד כיום, תומר גלאם היה והצטלם עם כל חבר כנסת מהליכוד, ראש הממשלה היה בעיר והבטיח, שרי הכלכלה, אוצר, מי לא? ועדיין אשקלון בחוץ.

 

לפני כשנה תומר הצהיר כ י ימשיך במאבק, אז מזה כשנה, דהוא דומם. למעט תמונות מתחת לשלט רחוב חדש, לא נאמרה ולו מילה אחת בעניין אזור העדיפות הלאומית.

 

התפיסה כי רק שינוי התעסוקה באשקלון על ידי הגדרתה כאזור עדיפות א', הנה תפיסה שגויה. לכאורה תפיסה של המשל הסיני "החכה והדיג". ישנן אפשרויות אחרות, מציאותיות יותר. בערים אחרות שבקשו לקדם אזורי תעסוקה איכותיים כגון הייטק, קבעה עירייה הנחות למגזרים ספציפיים אותם רוצה היא לקדם. כפי שניתן לרשות על פי חוק. אך שוב. כאשר יש רק הבטחות ואין באמת מחשבה. נמשיך גם בקדנציה הנוכחית והבאה לראות הבטחות לאזור עדיפות א'.

 

רשות מקומית וחברי מועצה לא צריכים להמתין לממשלה כי תניח בידם את הפתרון, אלא צריכים הם להמציא פתרונות מטעמם לסייע לעסקים המקומיים. הישועה תבוא מבפנים בכל דבר. אף אחד, בהנהגת העיר לא רואה או מציע כי יש לקבוע מנהלת עסקים בעיר שתבחן את הדרכים למיצוי הקיים.

 

 

נמאס מסרטונים כועסים של ראש העיר, נמאס מפוסטים של חברי מועצה שמבקשים שיחזיקו אותם אם לא נקבל הטבות, נמאס מהבטחות של שרים וחברי כנסת, וגם נמאס מהבטחות ראש הממשלה. ביבי אם היה רוצה, אשקלון הייתה מוחרגת בדיוק כמו עכו, גם אם לתקופה מסוימת. אז לכל מי שרוצה להביא בשורה לעיר, קדימה, אוהל מחאה בבלפור, או עצומת תומכי הליכוד שלא יתנו את כולם לליכוד בבחירות הבאות. או שתומר יפנים את המציאות ולא יעבוד עלינו. אשקלון לא תזכה להגדרת ישוב מזכה.