המנהיגים הגדולים בעולם הם אנשים שמחוללים שינוי, אנשים עם חזון, אנשים שרואים מול העיניים שינוי ומגשימים חלומות. זהו בעיקר סיפורה של קהילת אג'נדה, כפי שהיא מובאת לפניכם מנקודת מבטה של אחת הפעילות המובילות בה – כרמל שצקי, בת 26 המתגוררת יחד עם בעלה, סלבה ובתם בקיבוץ כרמיה.
לפני שבוע פרסמה כרמל את הפוסט הבא בקבוצת הווטסאפ הגדולה של הקהילה: "שלום לכל החברות והחברים! יש לי בשורה מרגשת בשבילכם. ממש לפני שבוע התחלתי לרכז באופן רשמי את הפעילות של קהילת אג'נדה. למי שלא מכיר אותי, אני כרמל שצקי, בת 26, אשקלונית חורגת (יעני לא גדלתי פה), עם ניסיון רב בעשייה חברתית, קהילתית וחינוכית. אנחנו מתחילים שוב, מחדש. וזו ההזדמנות להצטרף לעשייה – להביא תרבות של צעירים לעיר, לייצר קהילה של חברים ואנשים שהם משפחה, לייצג את קול הצעירים בעירייה, במקומות מכובדים בארץ ועוד. אפילו יותר חשוב ומרגש היום, אחרי (או תוך כדי) הקורונה. מי מצטרף\ת אליי? שלחו הודעה בפרטי או תתקשרו, הטלפון שלי פתוח".
נחשפתי לראשונה לפעילות הקהילה במהלך הסגר שהוטל בחודשי הקורונה, עת התנדבתי להביא חבילות מזון לבתים בהם גרים אנשי הגיל השלישי שלא הורשו לצאת מבתיהם כלל. בעת ההתנדבות קשה היה שלא להבחין בתשומות שמשקיעים חברי העמותה בסיוע לקהילה, בכל שעה ובכל דרך אפשרית. סלבה שצקי היה אחראי עליי במסגרת ההתנדבות, אליה הגעתי בזכות היכרות שטחית עם סלבה ממעגל חיים אחר לחלוטין. את כרמל לא הכרתי בגלל. רק אחרי שיחה קצרה, גיליתי שהיא בת זוגו של סלבה.
כרמל גדלה בכפר ורדים בצפון. היא עברה לאשקלון בעקבות בן זוגה, סלבה, שגדל כל חייו באשקלון. האהבה של סלבה לעיר מגוריו הצליחה להדביק גם את כרמל בחיידק והוא שכנע אותה לעבור דרומה. "התאהבתי בעיר מהר מאוד", היא מספרת. לפני שלוש שנים, עברו השניים לגור בקיבוץ כרמיה, אולם הפעילות המרכזית שלהם מתבצעת באשקלון. "התאהבתי באזור כולו", היא מדגישה.
כבר כשהייתה נערה צעירה היא התחברה למועצת התלמידים והנוער, והייתה פעילה מאוד ברמה הארצית בפרויקטים קהילתיים חברתיים. הג'וק החדש המשיך גם בצבא, בפרויקט מורות חיילות בו שירתה. כשנדדה דרומה, סלבה לקח על עצמו את ריכוז פעילות חברים צעירים, בוגרי "אחריי!" (עמותה חינוכית חברתית הפועלת במטרה להצמיח מנהיגות צעירה ולעודד מעורבות חברתית בקרב בני נוער וצעירים הנמצאים בצומת הדרכים האחרון בו ניתן להשפיע על עתידם באמצעות חינוך. באמצעות תכניות חינוכיות המחברות לאבני דרך בחברה הישראלית נוטעת העמותה בחניכיה תחושת הצלחה ומסוגלות ומעודדת אותם להשתלב כאזרחים תורמים בחברה הישראלית). "למעשה לא הייתה לי ברירה", חצי מתלוננת כרמל בחיוך מאוהב, "נגררתי פנימה". בתחילת הדרך הם לא ממש ידעו לאן הם נכנסים. "התחלנו באיסוף אנשים", היא מתארת וממשיכה, "ההוראה שסלבה קיבל הייתה לאסוף אנשים. הוא הביא אתו חברה שהוא הדריך קודם ב"אחריי!". חברה שהשתחררו מהצבא ולא היו בדיוק סגורים על עצמם, ועל מה הם רוצים לעשות. חלק מהם בכלל חיפשו חברים חדשים. הם טענו שמעגלי החברים שלהם מהצבא וימי התיכון הפכו לפחות רלוונטיים בשלב זה של חייהם, וכך התווספו עוד ועוד. חבורת אנשים שיצרה קהילה קטנה. וכך גם אני נשאבתי פנימה בכל הכוח".
כך מגדירה עצמה קהילת אג'נדה בדף הפייסבוק הרשמי שלה – קהילת אג'נדה החלה להתגבש בשנת 2016, ומהר מאוד התפתחה לקהילה המורכבת מצעירים רבים, בניהם סטודנטים, משפחות צעירות ואוכלוסיות נוספות כשהמכנה המשותף של כולם הוא היותם אשקלונים בעבר או בהווה, בעלי רצון להפוך את החיים בעיר לקהילתיים ומעניינים יותר.
קהילת אג'נדה שמה לעצמה למטרה להביא לעיר אשקלון תרבות בילוי אלטרנטיבית, תרבות של עזרה ונתינה.
אז אם אתם מרגישים רצון להשתייך לקהילה מגניבה בעיר אשקלון, יש בכם רצון להקים אירוע בעל אופי צעיר וחדשני, אתם בעלי יוזמה מעניינת המתקשרת לתחום הצעירים בעיר, רצון לכתוב ולהביא את דעתכם בעמוד הפייסבוק, או שאתם בעצמכם חלק מקהילה מיוחדת בעיר, אנא פנו אלינו בדרך הנוחה לכם ואנחנו מבטיחים לענות ולעזור בכל שיידרש בכדי להביא את היוזמה שלכם לכדי ביצוע.
המטרה – שימור ההון האנושי באשקלון
המטרה של הקהילה היא שימור ההון האנושי באשקלון. איך שומרים על ההון האנושי המצוין של צעירי העיר בגבולותיה? כיצד עושים זאת? מהם הגורמים והפרמטרים החשובים ביותר שיגרמו לצעירי העיר להישאר בעיר אחרי השרות הצבאי, אחרי הלימודים האקדמיים או רכישת מקצוע?
עם השאלות הללו יצאה לדרך קבוצה של 6 אנשים חדורי מוטיבציה. "הבנו שכדי להתחיל לפעול, נדרשים משאבים כלכליים שלא היו ברשותנו כלל", מסבירה כרמל. כך הגיעו השצקים, כנציגי הקבוצה, ללשכה של נמרוד גלנטה שהיה אז מנהל אגף תרבות, נוער וספורט. הוא כבר הכיר אותם מהפעילות החברתית שלהם, והוא מאוד התלהב. "אפילו אנחנו עוד לא ידענו מה יש לנו ביד", מסבירה כרמל, "אבל הוא הבין את הפוטנציאל, וזה גרם לו להתרוממות רוח. הוא אמר לנו שהוא מוכן להשקיע בזה. "קחו לכם קובייה בבית המתנדב", הוא 'פקד' עלינו, "תכננו הכל משם, תדייקו את הפעילות שלכם, תציבו מטרות, בקיצור, צאו לדרך", מתארת כרמל את הדחיפה של גלאנטה ומוסיפה, "ההתלהבות הראשונית שלו נתנה לנו אנרגיה חשובה ליציאה למסע".
בעזרת סקרים שנעשו ע"י הרשות המקומוית בשיתוף קרן רש"י ומשפחת טאובר, גילתה קהילת אג'נדה שיש שלושה תחומים רלוונטיים שישאירו את הצעירים באשקלון: תעסוקה, השכלה ותרבות ופנאי, או בפשטות חיי חברה. "סלבה ידע את זה זמן רב קודם ואני גיליתי די מהר שיש באשקלון פוטנציאל איכות לא פחות טוב מזה שבתל-אביב. אם כבר, הבנו שהמקום שלנו להתחבר הוא המקום של התרבות והפנאי. אנחנו חברה צעירים, אנחנו צריכים לשאול את עצמנו מה אנחנו רוצים? ואנחנו אלו שצריכים להביא את הבשורה", מסבירה כרמל בהתלהבות. "תחומי התעסוקה וההשכלה הם הרבה יותר מוסדיים, וממסדיים ולמעשה כבר קיימים ומנוהלים ע"י אנשים מקצועיים ומנוסים מאתנו, אבל תחום חיי החברה זה תחום שאנחנו יכולים לעצב בעצמנו".
מאיפה הגיעה ההתלהבות הגדולה שלך במקום שזה עתה רק הגעת אליו?
"מתוך העשייה מגיעה האהבה! כמו זוגיות. גם אם בהתחלה משהו מקרטע, היופי מתגלה לאט לאט… כשעשיתי, התרוצצתי, פעלתי… התאהבתי במקום שאני פועלת למענו".
איך נראה שיתוף הפעולה עכשיו, בעידן הפוסט גלאנטה?
"יש שיתוף פעולה מלא, בין אם ע"י מנהל מרכז צעירים, ניסים בן דוד, שמלווה אותנו בכל שנות פעילותנו, עוד לפני שהפך למנהל מרכז צעירים; קרן רש"י ומשפחת טאובר, מנהלת המינהלת, ראש העיר, סגנו, מיריי… כולם ממש תומכים".
כיצד עושים זאת?
הפעילות של הקהילה מגוונת מאוד, ומורכבת בעיקר מיוזמות של צעירים. "לכולם יש חלומות", מסבירה כרמל. "אנו תמיד שואלים את עצמנו מה מעניין אותנו? לאן היינו רוצים ללכת ומה חסר לנו?" לפני שלוש שנים היו השניים ב'הרצאה על הבר' בתל-אביב. "חשבנו לעצמנו, למה אנחנו צריכים לנסוע לתל-אביב בשביל דבר כזה? למה אין משהו כזה בדרום?" מהשאלות הללו נולד הפרויקט 'הרצאות על הבר באשקלון'. "זה היה מטורף", היא מתארת. "בכל שבועיים הייתה הרצאה אחרת על הבר, בברים ובמקומות שונים ברחבי העיר". מאחורי ההיגיון שלהם בלקיים את ההרצאות במקומות שונים עמדו עקרונות אי יצירת הזדהות עם מקום אחד וקידום עסקים מגוונים בעיר. "העדפנו לפעמים עסקים קטנים, עסקים מתחילים, עסקים שמנוהלים ע"י חברה מקומיים צעירים, זה היה גם חלק מהאג'נדה שלנו. הרעיון היה להביא הרצאה שיש בה ערך מוסף".
ההרצאה הראשונה שהגיעה במסגרת הפרויקט לאשקלון הייתה של הסטנדאפיסט עידן מור, המוכר יותר בדמות שהוא המציא ומגלם – גדי וילצ'רסקי. "בהרצאה שלו, שהיא אגב מאוד מצחיקה", מציינת כרמל, "כי הוא אדם מצחיק והוא עושה אותה כמובן כגדי ולא כעידן, יש בה ערך מוסף גדול עבור צעירים במובן של גיבוש זהות עצמית, בהבנה של מה מתאים לי ומה לא מתאים לי. גדי כיכב במחאה של 2011, אז הוא סיפר מהמקום של אקטיביזם ופעילות חברתית – ערכים שאנחנו מאוד מקדמים".
קהילת אג'נדה השתדלה להביא נושאים שמעניינים מאוד צעירים, כמו למשל אהבה וזוגיות. "הבאנו את ד"ר ליאת יקיר שעוסקת בתחום הגנטיקה, והשתתפה גם בתכנית 'חתונה ממבט ראשון' כאחת מצוות המשדכים. היא גם דמות מוכרת וגם הרצתה בקשר שבין המוח לאהבה, ואנשים עפו על זה".
יחד עם זאת, כרמל לא מתביישת לציין שלא הייתה היענות מוחלטת מהתחלה. "אנשים לא הבינו בהתחלה מי אנחנו ומה אנחנו רוצים. ניסינו, דפקנו על כמה דלתות, עד שמצאנו היענות מרשימה בסקובר. אבי, מנהל הסקו-בר, מאד אהב את הרעיון. הוא תמך בנו מהרגע הראשון".
אין אכזבות, יש תהליך של למידה
ברור שכל התחלה מלווה בקשיים, באי הצלחות ואף בכישלונות. כרמל לא אוהבת את המילה הזו. "ברור שלא הכל מצליח לך כמו שאתה רוצה ומקווה, אבל אני אף פעם לא ראיתי בכך כישלון. כל חוויה שהייתה פחות מוצלחת ממה שציפינו, הפכנו לחוויה של למידה והפקת לקחים". היא מתארת איך לעיתים הם היו מייצרים אירוע שהיה אמור להיות, לפחות מבחינתם, מרשים ביותר. "אתה משקיע משאבים ותעצומות, ואז אתה מגלה שאנשים לא הגיעו לאירוע".
מה היו חלק מהלקחים שהפקתם?
"חלק מההרצאות לפעמים פחות תאם בתוכן את מה שאנשים ציפו לו או רצו לשמוע. הבאנו בזמנו את ברהנו טגניה המדהים. מי שהגיע ידע לספר שזו הייתה אחת ההרצאות הכי טובות שהוא שמע, אבל זה היה ביום ראשון בשבוע – שזו טעות שלמדנו ממנה; היה יום חורפי במיוחד עם גשמי זלעפות, ובישראל כשיש גשם, אנשים פחות יוצאים מהבית. אז הבאנו מישהו ידוע וציפינו שהמקום יהיה מלא. הגיעו מעט אנשים. היה מאוד לא נעים כלפי ברהנו. אבל הוא אדם מקסים, והוא לא נראה מבואס בכלל, או שהוא ידע להסתיר זאת היטב. הוא ישב ודבר אתנו, ונתן מעצמו הכול. אני בטוחה שהוא הבין מה אנחנו עושים פה, שזה יותר גדול מעוד הרצאה, או מזה שברהנו הגיע לעיר. הוא הבין שיש פה ערך מוסף והוא התלהב מזה. הוא דיבר למטרות שרצינו וכיוונו. אז יש כאלו שיקראו לזה כישלון, אני קוראת לזה שיעור חשוב".
כרמל מספרת על חוויה ויוזמה נוספת שלא הצליחה. "בתחילת הדרך יזמנו 'ערב סרט' פתוח בדשא הגדול של אפרידר. הקרנו סרט בורקס, הבאנו מלא פופקורן… חוץ מהאנשים שעברו שם הלוך ושוב, הגיעו חמישה חברה. לא הבנו למה אף אחד לא הגיע. פרסמנו, ואף אחד לא הגיע. זה היה חלק בלתי נפרד מהלמידה. עברנו הלאה, לא הסתכלנו על זה ככישלון, אלא כשכר לימוד בתחילתה של דרך ארוכה".
בצורה זו למדו, בקבוצה, בין היתר, על דרכים לפרסם? למי לפרסם? מה התוכן המדויק שיביא אנשים? באיזה יום לעשות את הפעילות? ועוד נקודות שבהתחלה לא חשבו עליהם כלל, אבל עם העשייה מגיעות התובנות.
פעילויות מגוונות
הקהילה מגשימה חלומות של חבריה. אם למישהו יש חלום או רעיון מדליק, יתר חברי הקהילה יעשו הכל כדי להגשים חלום זה. כך היה כשמישהי מחברי הקהילה סיפרה שהחלום שלה הוא לעשות הפנינג ספורט ענק שישולבו בו כל סוגי הפעילויות. כשאחת מחברות הקהילה נסעה לפעילות הומניטרית בטנזניה, החליטו אנשי הקהילה לשלב פעילויות של איסוף תרומות עבור הילדים בקהילות אליהם נוסעת חברת הקהילה בטנזניה, באמצעות ייזום אירוע ספורט ענק. "הרבה מאתנו אוהבים את תחום הספורט", מספרת כרמל. "חלק מחברי הקהילה היו אפילו מדריכי כושר. הבאנו מאמני כושר רבים לחוף דלילה, אנשים מוכרים בעיר בתחום הכושר הגופני. הם הביאו גם את קהילות המתאמנים שלהם. מכרנו צמידים בעלות סמלית. היו עמדות שונות של סוגי אימונים: קיקבוקס, אקרו באלאנס, יוגה ועוד. זו הייתה ממש מסיבת ספורט מהממת, ואולי הקיץ נעשה משהו דומה, כי זה פשוט היה מדהים".
מאיפה מגיעים הרעיונות לפעילויות?
"זה מגיע מדברים שראינו במקומות אחרים ולקחנו מהם השראה. בסוף יש גבול ליצירתיות, אם כי במובנים נוספים אין גבול ליצירתיות. יש רעיונות שעולים לנו תוך כדי שיחות; חלומות אישיים של חברי קהילה, כמו אירוע הספורט שהיה חלום ואנחנו דחפנו בכל הכוח כדי להוציאו אל הפועל".
הקהילה
במהלך השנים מנתה הקהילה כ-1000 צעירים שהגיעו לאירועים, לקחו חלק בפעילות, שותפים במדיות החברתיות שלנו. למעשה כל מי שיש לו נגיעה לאירועי הקהילה, נחשב לסוג של חבר בה. כך מצאתי שגם אני השתייכתי לקהילה בימי סגר הקורונה כשסייעתי, בהתנדבות, בהפצת דברי מזון למי שידו לא הייתה משגת בגלל האילוצים וההגבלות. אבל בפועל אני לא באמת חבר בקהילה, אז הקשתי על כרמל וביקשתי ממנה לדייק את הכמות.
"הרעיון הוא שהשמיים הם הגבול, שכמה שיותר חברים יגיעו ויסייעו לנו ולעצמם להגשים חלומות. אנחנו מנצלים את השלב הזה של פוסט הקורונה על מנת לגייס חברים חדשים לקהילה, כך שזו בדיוק ההזדמנות להצטרף לקהילה ולעשייה. ישנם חברה שמגיעים לאירועים ומבקשים שנספר להם על הפעילות. ישנם חברה שיש להם זמן שרוצים לקחת חלק. כל אחד ואחת והמניעים שלהם. מבחינתנו כולם מבורכים ומוזמנים".
מודלים לחיקוי
בסוג כזה של פעילות חברתית נדרשים גם מודלים לחיקוי, גם כדי למדוד הצלחה, וגם כדי לפעול על-פיה. חברי אג'נדה רואים במודל הבאר שבעי כאחת ההצלחות הכבירות של השנים האחרונות, הן במישור הארצי, ובטח במישור האזורי. בכתבה שפורסמה ע"י נתן ליפסון לפני 9 שנים בדה מארקר, הכותרת צעקה – ראש העיר באר שבע: עד 2020 – נבטל את המושג פריפריה. הגענו ל-2020. רוביק דנילוביץ' עדיין ראש העיר שנמצאת בפריפריה, כי המרכז הוא במרכז והפריפריה נמצאת במעטפת. אלא שחוץ מהפן הגאוגרפי, אין ספק שבאר שבע היא כבר מזמן לא פריפריה. וההתפתחות של בירת הנגב בתקופת שלטונו מהווה מודל לחיקוי עבור כל מי שמבקש לבצע שינוי אורבני חברתי.
"באר שבע היא ללא ספק עיר שיכולה לשמש דוגמה למופת. יש בה קהילתיות ברמה מפחידה. זה איחוד כוחות של גורמים רבים. יש שם חיים פעילים וחיי חברה מדהימים של צעירים", מתארת כרמל בקנאה שכולה סימן של רצון עז להצלחה. "ניהלנו קשר עם קהילת 'וו-ג'ונג' בבאר שבע, שהמנחה שלה הוא תושב אשקלון. למדנו ממנו הרבה. אנחנו מלווים ע"י קרן שחף וקרן גנדיר. יש למעשה קשר בין רשת קהילות חברתיות בכל הארץ. יש קבוצת ווסטאפ של כל הקהילות, בה משתפים ברעיונות. כשביצעתי בזמנו סמינר נעזרתי במישהי שמנהלת קהילה בדרום תל-אביב, למדתי ממנה, לקחתי ממנה מודל ותכנים, כך שאנחנו גם ממציאים את עצמנו, אבל גם לומדים מאנשים שעושים את זה במקומות נוספים בארץ. ישנה הפריה הדדית בין הקהילות בכל רחבי הארץ".
הרשות העירונית באשקלון, באמצעות סקרים ומיפויים, תסייע בבדיקת עמידת הקהילה ביעדים. "גם הדרך היא מאוד משמעותית", אומרת כרמל. "חשוב לנו שלאנשים שמשתתפים תהיה הרגשת סיפוק. התחלנו לפני 4 שנים, כמה חברה, על הדשא, ועכשיו אני רואה כמה הספקנו וכמה התקדמנו באופי הפעילות שלנו".
כרמל נוגעת גם בתחומים שלדעתה טעונים שיפור. "תחום יחסי הציבור והפרסום לוקה עדיין בחסר. כל אחד מאתנו מנהל עמוד פייסבוק ואינסטגרם של עצמו, אבל כשזה מגיע לצד המקצועי, הרשמי יותר של הפעילות, זה הופך להיות קצת יותר קשה להנגיש את כל המידע. האוכלוסייה הפעילה מונה כרגע כ-150 חברים. אנחנו מודעים לכך שיהיה עלינו להרחיב ולדייק את התחום הזה בחודשים הקרובים".
תושבי אשקלון הוותיקים ודאי מבחינים בשינוי שחל בעיר, אבל זו לא חוכמה גדולה. כל מקום משתנה אחרי עשרות שנים. כרמל רואה את השינוי כבר אחרי ארבע שנים. "בשנים שאני נמצאת כאן", היא מסבירה בהתרגשות, "אשקלון התפתחה בצורה מדהימה! יש מקום לעוד עסקים רבים ורעיונות חדשים. עם הצמיחה תגיע גם הפרנסה. אחרי התפרצות הקורונה רואים הרבה עסקים קטנים שנסגרים, אבל אנחנו מאוד אופטימיים שדברים מדהימים ייקרו כאן".
לפנייה לקהילת אג'נדה בדף הפייסבוק כתבו אג'נדה בשורת החיפוש ולחצו על הדף עם הלוגו שמופיעה בו תמונתו של הרצל – חוזה המדינה
בנייד 050-3636007 | במייל agendagroup2016@gmail.com